תיקון מספר 13 לחוק איסור הלבנת הון

 על פי תיקון 13 לחוק איסור הלבנת הון לפי החוק, חובת הזיהוי תוטל על עורכי דין ורואי חשבון שנותנים ללקוח שירותים בעלי אופי פיננסי/עסקי עליהם נרחיב בהמשך. המשמעות היא כי מעתה יחויבו  עורכי דין ורואי חשבון לזהות את לקוחותיהם באמצעות טופס מיוחד לפני ביצוע הפעולה העסקית, לשמור את המסמכים , ובעת שיידרשו לכך, להציגם  בפני יחידת הפיקוח של משרד המשפטים.

המשמעות היא כי מרגע כניסתו של תיקון מספר 13 לחוק הלבנת הון, לא תתאפשרנה ביצוען של עסקאות שיפורטו להלן ללא מילוי הטופס הבודק את מקורות ההון לעסקה, תיוק מסמכים אלו והיותם נגישים לפיקוח מלא שייאכף על-ידי משרד המשפטים.

 מה בעצם מוגדר על-פי התיקון לחוק "שירות עסקי"?

 להגדרה זו נכנסות כל אחת מהפעולות המפורטות להלן:

  1.קנייה, מכירה או חכירה לדורות של נכסי נדל"ן.

  2. קנייה או מכירה של עסק.

  3. ניהול נכסי הלקוח, ובכלל זה ניהול כספים, ניירות

   ערך ונדל"ן, וכן ניהול חשבונות של לקוח בתאגיד בנקאי או באחד מהגופים המנויים בפרטים 1

   עד 4 ו–6 לתוספת השלישית לחוק.

  4. קבלה, החזקה או העברה של כספים לצורך הקמה או ניהול של תאגיד.

  5. הקמה או ניהול של תאגיד, עסק או נאמנות לאחר.

 כיצד בעצם ייאכף החוק-ייושם הלכה למעשה על ידי העורך דין/רואה חשבון נותן ה"שירות העסקי":

 1.נותן השירות העסקי לא יממש את העסקה אלא אם כן יהיו בידיו פרטי הזיהוי, כמפורט בצו, של לקוח ושל מי שבעבורו או שלטובתו ניתן השירות העסקי, במישרין או בעקיפין. היה  הלקוח תאגיד או שהשירות העסקי ניתן לבקשת תאגיד, יכול שהקביעה כאמור תכלול את מי שיש לו שליטה בתאגיד. 

 2. נותן השירות -עורך הדין או רו"ח ינהל רישומים וישמור עליהם באופן ולתקופה שייקבעו בצו, בעניינים אלה:

 א. פרטי הזיהוי של מבצע העסקה-לקוחו.

 ב. כל עניין אחר, שייקבע בצו, הדרוש לשם אכיפתו של חוק זה.

 ג. שר המשפטים רשאי לקבוע את המועדים לביצוע החובות שנקבעו בצו את בסייג מסויים שכן לא יחולו על פעולות המבוצעות במסגרת שירות הניתן למדינה או למשרד ממשלתי או על  פעולות בפיקוח בית משפט.

 ד. נותן שירות עסקי ידריך את עובדיו בדבר דרכי מילוין של חובות לפי סעיף זה, בהתאם לצו לפי סעיף זה, וכן יפקח על מילוי החובות.

 ה. אין בהוראות חוק זה או בהוראות צו שהוצא מכוחו כדי לפגוע בחיסיון לפי הוראות סעיף 48 לפקודת הראיות. 

 מהו הרקע שקדם להצעה זו לתיקון 13 בחוק הלבנת הון: 

בשנים האחרונות זיהו ארגונים בינלאומיים הנוגעים באכיפה של עבירות הלבנת הון בינלאומיות מעורבות הולכת וגוברת של נותני שירותים – עורכי דין ורואי חשבון – בפעילות של הלבנת הון. גורמים עבריינים ולעיתים אף גורמי טרור או כאלו המממנים טרור עשו שימוש לרעה באצטלה המכובדת של נותני השירות-עורכי הדין ורואי החשבון המייצגים אותם נאמנה. בעצם, נותני השירות כעת נקראים לעמוד בתווך של עסקאות שיש בהן הלבנת הון ולשמש כמעין שומרי הסף לעסקאות הללו, כאשר חלה עליהם חובת פיקוח של המדינה לבדוק את כשרותן של העסקאות.

הפער האתי של התיקון לחוק הלבנת הון: תיקון מספר 13 לחוק הלבנת הון מייצר בעצם דיסונס. מחד, חלה על עורך הדין/רואה החשבון חובת יחסי החיסיון של עורך דין/רו"ח-לקוח. החובה לשמור על צנעתו ופרטיותו שבין השאר כוללת גם את מקורות הכנסתו. ומאידך כעת נדרש מנותני השירות שלהלן לתשאל ולהחתים את לקוחותיהם במסמכים המחייבים אותם לציין את מקורות ההון המשמשים לביצועה של העסקה. פער זה  מהווה מכשלה מסוימת למימוש אותה זכות לחיסיון של הלקוח.

ומה אם מקור הכסף הינו לגיטימי לחלוטין?, אך תוצר של פעולה שנעשתה בהיחבא כגון רומן חסוי עם בן/בת זוג בעלי ממון, עבודה חוקית שנשמרת חשאיותה מסיבות שונות ,או צוואה/זכייה חד פעמית בהגרלה חוקית שמומשה על ידי הלקוח לביצוע עסקה זו והלה אינו רוצה לחשוף פרטים אלו בפומבי מטעמי צנעה ושמירת פרופיל נמוך. כל הנ"ל מעמידים כעת  את הלקוחות חשופים בצריח. על כן יש לבדוק כיצד ניתן לרכך את  התיקון לחוק בכדי שתמוזער אותה פגיעה ביחסים קרדינליים אלו של נותן השירות עם לקוחו. יחסים אלו פעמים רבות באים לידי ביטוי בחשיפה של פרטיו האינטימיים/המהותיים ביותר של הלקוח בפני עורך דינו-רואה החשבון, והיותם חשופים לפיקוח פוגעים בפרטיותו של הלקוח וביכולת שלו להיות גלוי עם הצד נותן השירות, לעיתים יש חשיבות מכרעת לפתיחות זו שכעת עלולה להיפגם.

על כך יש ליתן את הדעת…