יום הזכרון לחללי מערכות ישראל וחללי פעולות האיבה והטרור ויום העצמאות

ערב יום הזכרון וערב יום העצמאות הם ימים קשים רגשית לרבים מהעובדים במשק הישראלי ולכן חשוב שכל מעסיק ו/או עובד ידעו כיצד יש להתנהל ביום זה.

ערב יום הזכרון הינו יום עבודה רגיל לכל דבר ועניין ועובד המעוניין להיעדר מהעבודה ביום זה נדרש לפנות בבקשה מסודרת למעסיק. ככל שזה נעדר מהעבודה, הרי שינוכה לו יום חופשה בהתאם.

יום הזכרון עצמו (ערב יום העצמאות) נחשב ליום בו לעובד זכות בחירה האם להיעדר מן העבודה ביום זה או לאו, כמובן שהיעדרות היא על חשבון מכסת ימי החופשה של העובד. חשוב לציין שעובד המעוניין להיעדר ביום זה, צריך להודיע על רצונו עוד מבעוד מועד.

מכיון שיום הזכרון עצמו (או ערב יום העצמאות), מהווה למעשה ערב חג, הרי שבעבור עבודה בפועל במקום עבודה בו עובדים 6 ימים בשבוע, יהיה יום העבודה בן 7 שעות, מעבר לכך יחשב הדבר לעבודה בשעות נוספות. ואילו במקום עבודה בו שבוע העבודה בן 5 ימים בשבוע, יהיה יום העבודה בן 8 שבוע (אך ישולם על 9 שעות).

מה לגבי עובד אשר קרוב משפחתו הוא חלל מערכות ישראל או חלל פעולות האיבה והטרור?

במקרה זה רשאי העובד להיעדר מעבודתו ביום הזכרון, כאשר שכרו אינו נפגע בשל היעדרותו ואף אין לנכות לו את ההיעדרות ממכסת ימי החופשה הצבורים לו

יום עצמאות מהווה יום שבתון. עובד הנאלץ לעבוד ביום העצמאות ושמקום עבודתו כלול ברשימת מקומות העבודה שיש להפעילם ביום העצמאות זכאי לגמול בגין עבודה ביום חג ויום חופשה חילופי, או תשלום של 200% בגין העבודה בפועל ובגין השבתון.

בהתאם לפסיקת בית הדין לעבודה, ככל ומקום עבודה שאינו נמנה על מקומות העבודה שיש להפעילם בחג המעביד אינו רשאי לכפות על עובדיו לעבוד בחג העצמאות.