זכויות עובדים במהלך החגים

זכויות עובדים במהלך החגים

אז לאיזה זכויות זכאים עובדים במהלך ימי החג הקרבים? ומה כדאי שכל מעסיק ידע כאשר הוא מעסיק עובדים בתקופת החגים?

בשנה יש 9 ימי חג (יהודיים) המזכים את העובדים בתשלום בגינם בהתקיים תנאים מסויימים. כל עובד זכאי לצאת לחופשת חג בהתאם לדתו.

עובד לא יהודי אשר יוצא לחופשת חג בחגים לא יהודיים, אלא בחגים החלים בהתאם לדת שלו, לא יקבל כפל תשלום (הן על חגי דתו והן על החגים היהודיים). העובד יהיה זכאי לדמי חופשה שנתית עבור היעדרותו במהלך החגים היהודיים, וממכסת ימי החופשה השנתית שצבר ינוכו ימים אלה.

עובדים חודשיים: עובדים ששכרם משולם על בסיס חודשי זכאים לקבל תשלום מלא בחודש בו מתקיימים חגים. כלומר שכרו של עובד חודשי אינו נפגע בשל ימי החג והוא מקבל שכר מלא באותו החודש.

כאשר מדובר בעובדים שעתיים או יומיים או על בסיס תפוקה המצב מעט שונה. אלה יהיו זכאים לתשלום בעד ימי החג רק אם הוא עומד בשלושה תנאים מצטברים

  1. עובד לפחות 3 חודשים במקום העבודה.
  2. העובד לא נעדר מהעבודה יום לפני החג ויום לאחר החג.
  3. החג לא חל ביום השבת ו/או ביום אחר בו לא נהוג לעבוד במקום העבודה.

במהלך ערב החג קובע חוק שעות עבודה ומנוחה כי יום העבודה יהיה בן שעה אחת פחות מהנהוג. כלומר במקום עבודה בו נהוג שבוע עבודה בן 6 ימים ויום העבודה הרגיל עומד על 8 שעות עבודה, יעבדו בערב החג 7 שעות בלבד ובמקום עבודה בו נהוג שבוע עבודה בן 5 ימים ויום העבודה עומד על 9 שעות, יעבדו בערב החג 8 שעות בלבד. יחד עם זאת יש להדגיש כי לעובד ישולם תשלום בעבור יום עבודה מלא ואין להפחית ממנו את שעת העבודה שהוא יוצא מוקדם יותר.

נקודה נוספת היא בעניין עובדים המבקשים להיעדר בערבי החג והשאלה החוזרת – "האם יש לנכות חצי יום חופש או יום חופשה מלא? " נבהיר כי דין יום חופשה בערב חג הינו כדין יום חופשה ביום רגיל, דהיינו יש לנכות יום חופשה במלואו. יחד עם זאת אין מניעה לקזז פחות מיום חופשה מלא ככל והדבר נהוג בבית העסק או קבוע בהסכם.

ימי העבודה המתקיימים בתקופת חול המועד נחשבים לימי עבודה רגילים ומלאים, אלא אם קיימות הוראות מיטיבות בהסכמים קיבוציים או אישיים. בשולי הדברים נציין כי בתי עסק רבים מנהיגים נוהג לפיו בחול המועד עובדים ימים מקוצרים. נוהג זה מחייב את המעסיק להמשיך ולפעול בדרך זו.

 

ומה לגבי חופשה מרוכזת בחול המועד?

כידוע החופשה מוסדרת על ידי המעסיק ומכאן כי יש באפשרותו של כל מעסיק להחליט כי במהלך חול המועד יסגר בית העסק והעובדים יצאו לחופשה מרוכזת. החלטה זו כפופה לשני תנאים מקדימים :

  1. יש להודיע לעובדים על החופשה המרוכזת לפחות שבועיים מראש, ובתנאי שהחופשה בת 7 ימים לפחות.
  2. יש לוודא כי לעובד יש מספיק ימים בצבירה. לעובד שאין מספיק ימים לניצול לצורך חופשה מרוכזת, אין להוציאו לחופשה.

התשלום בעד עבודה במהלך החג:

עובד שעבד במהלך יום החג עצמו זכאי לתשלום בעד עבודתו בגובה 150%.

ככל שהעסקת העובד בחג נעשתה מתוך הכרח ולא מבחירתו החופשית, יהיה העובד זכאי הוא לתשלום בעבור אותו יום כיום עבודה, בצירוף הגמול בעבור עבודה בחגים, דהיינו, יהיה זכאי לתוספת של 150%% לשכרו.

ככל שהעובד עבד בחג גם שעות נוספות יהיה זכאי לתשלום גם בגינן ובהתאם לתחשיב להלן:

בעבור השעתיים הראשונות יקבל 150% בגין העבודה בחג+ 25% בגין שעות נוספות = 175% סך הכל.

בגין כל שעה נוספת מעבר לשעתיים יקבל העובד 150% בעד עבודה בחג+ 50% בגין שעות נוספות = 200% סך הכל

כמובן שככל וקיימים הוראות מיטיבות בהסכמים קיבוציים ו/או בהסכמים אישיים, הרי שההוראה המיטיבה היא שתחול לפי העניין.

מתנות בחגים:

באופן עקרוני אין חובה לתת מתנה לחג ואולם אם המעסיק נהג לעשות כן, הוא מחויב להמשיך בכך. הפסקה בנוהג עלולה להביא לכדי הרעה בתנאי העסקתם של העובדים ויתכן ותעמוד להם זכות להתפטר בדין מפוטר עקב הפגיעה בתנאי עבודתם.

יתכן כי בהוראות הסכמים קיבוציים ו/או צווי הרחבה ו/או הסכמים אישיים תתקיים חובה למתן מתנה בחג.

עוד יצוין כי יש להעניק את מתנות החג לכלל העובדים ומבלי ליצור אפלייה בין עובד אחד למשנהו וכן יש לתת מתנה לעובד/ת השוהה בחופשת לידה.

 

מוזמנים לפנות אלינו בכל שאלה נוספת.

 

0 תגובות

השאירו תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *