גם בית המשפט המחוזי קבע – האופציות יחולקו במועד המימוש

בתיק אשר מתנהל במשרדנו, בשיתוף עם עו"ד שמואל מורן, ניתן בחודש יוני 2017 פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה (כב' השופט נחשון פישר) בו נקבע לראשונה ובאופן תקדימי, כי אופציות שהתקבלו אצל מי בני הזוג במהלך חיי הנישואין, ונקבעו כחלק מהרכוש המשותף, יחולקו בהתאם לשווין במועד המימוש.

לפני מספר ימים, אימץ בית המשפט המחוזי מרכז (כב' השופטת מ.ברנט, כב' השופט צ.ויצמן וכב' השופטת ח.קיציס), את מסקנותיו של בית המשפט לענייני משפחה, דחה את ערעור הבעל וקבע כי יש להותיר את מועד חלוקת האופציות, על פי שווין במועד המימוש העתידי ולא במועד הקרע.

בית המשפט המחוזי, בפסק דין מקיף ומנומק, סקר הן את הקביעות של בית המשפט לענייני משפחה והן את הוראות החוק והפסיקה הרלוונטיים וקבע באופן ברור, כי הפיתרון הראוי, הנכון והצודק ביותר הוא, דחיית מועד חלוקת שווי האופציות למועד מימושן בפועל.

בפסק הדין, ניתן למצוא מספר קביעות מהותיות ביותר לעניין האופן שבו מחולקים נכסים בין בני זוג, ואשר יש בהן להשליך על האופן שבו יבוצע איזון משאבים בעת פירוד:

בית המשפט עושה אבחנה בין "המועד הקובע" לעריכת האיזון, קרי המועד שבו מתגבשות היקף הזכויות המשותפות אשר יתחלקו בין הצדדים, לבין "המועד למימוש".

בית המשפט קובע כי אין הכרח לבצע הערכת שווי לרכוש המשותף במועד הקרע, וניתן להקדים או לאחר את המועד ובכול מכוח סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה מכוח סעיפים 6 ו- 8 לחוק יחסי ממון:

…" אמור מעתה, אין בית המשפט מוגבל אך ורק להקדמת מועד הערכת שוויו של נכס למועד הקרע אלא גם לאיחורו. ומהו המקור הנורמטיבי לכך? כפי שנרמז בבע"מ4860/16 הנ"ל, דומה כי הדברים עולים מתוך האמור בסע' 6 לחוק יחסי ממון המורה את הדרך למימוש הזכות לאיזון.." (ראה סעיף 33 לפסק הדין).

בית המשפט מפרש את סעיף 6 לחוק יחסי ממון, כמי שמאפשר לבית המשפט לענייני משפחה, מכוח סמכותו הטבעית, לנהוג בגמישות רבה, בכל הנוגע לאופן איזון ביצוע המשאבים בעת פירוד, לרבות מועדי הביצוע:

…" מילים אחרות סע' 6 (ג) לחוק מאפשר לבית המשפט לקבוע את אופן הביצוע ומועדי הביצוע לאיזון המשאבים של כלל הנכסים או חלקם. סע' זה אינו מגביל כלל ועיקר את מועד הביצוע למועד הקודם למועד הקרע וברי כי ניתן אף לאחרו למועד הקרע. ודוק, הדיבור "אופן הביצוע" או "מועד הביצוע" הוא רחב וכולל בחובו גם את הדרך הפיזית לביצוע האיזון – אם בעין אם בהערכת שווי, ואף את אופן הערכת שווי הנכסים ובכלל זה עיתויה.

עניין זה מתבקש מתוך תכליתו של חוק יחסי ממון – שווה בנפשך נכס שערכו במועד הקרע זעום וזניח ואולם מימושו מיד ובסמוך לאחר מועד הקרע יאמיר את שוויו לאין ערוך, ברי שלא יהא זה הוגן ובוודאי נוגד את עקרון הצדק החלוקתי להותיר את בן הזוג עם ערכו הפחות והלא ממומש של הנכס אשר צבר במהלך חיי הנישואים עם בן זוגו האחר.."

בית המשפט קובע, כי אין שוני בין חלוקת אופציות לפי השווי במועד המימוש, לבין נכסים אחרים אשר מתחלקים במועד שמאוחר ממועד הקרע, דוגמת קרנות השתלמות שמועד פירעונן לאחר הפירוד, קרנות פנסיה שונות ואף מדמה זאת לכרטיס הגרלה שנרכש במהלך חיי הנישואין, אך ההגרלה והזכייה הן לאחר הפירוד וקובע יש לקבוע את השווי לפי מועד ההגרלה, קרי מועד המימוש.

לעניין הפרטני של האופציות, קובע בית המשפט המחוזי, כי מדובר בנכס בלתי סחיר, שמועד מימושו מאוחר לפירוד ושוויו המירבי יתקבל, אם יתקבל במועד עתידי בלתי ידוע. קרי קיים פוטנציאל לרווח מהותי (אך גם להפסד). בנסיבות אלו, נקבע, כי אין כל סיבה למנוע מאחד מבני הזוג למצות את או נכס באופן מיטבי יותר מבן הזוג השני.

שלושת השופטים אימצו את קביעת בית המשפט לענייני משפחה, לפיה ביצוע החלוקה בהתאם לשווי במועד הקרע, ישקף ערך חלקי או ספקולטיבי בלבד של האופציה, אשר אינו מתאים לאיזון משאבים במסגרת משפחתית, בשל הרצון לשאוף לאיזון ושוויון בחלוקת הנכסים.

בית המשפט המחוזי, מוסיף קביעות חדשניות נוספות על גבי אלו שכבר התקבלו בפסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה ומחזק את מעמדו של עיקרון השוויון בעת חלוקת נכסים משותפים.

הפירוש שמעניק בית המשפט המחוזי לחוק יחסי ממון ולסמכות של בית המשפט לענייני משפחה לבצע את אופן האיזון והחלוקה של הנכסים המשותפים, הינו בעל חשיבות רבה לאופן שבו יבוצע איזון רכושי בין בני זוג, במיוחד בנכסים ששווים צפוי להאמיר בחלוף הזמן.

לקריאת הכתבה במגזין דה מרקר לחצו כאן>>

לקריאת פסק הדין המלא לחצו כאן>>

בני זוג שמתגרשים נאלצים לחלק ביניהם את הרכוש המשותף.

אופן החלוקה ייקבע בהתאם לאחת הדרכים הבאות:

הסכם ממון – במידה שבני הזוג ערכו הסכם מסוג זה לפני הנישואים או במהלכם. שימו לב: הסכם זה צריך לאשר בפני בית משפט, בית דין או נוטריון

הסכם גירושין – לאחר שהצדדים מחליטים להיפרד הם מנהלים מו"מ באמצעות עורכי הדין כדי לסיים את הנישואים בהסכם ומבלי לנהל הליכים משפטיים מיותרים או לחילופין כדי לסיים את ההליכים המשפטיים שהחלו

הגשת תביעות ל"איזון משאבים" ופירוק שיתוף בבית המשפט למשפחה – מדובר בתביעה לחלוקת הכספים והזכויות שבני הזוג צברו במהלך הנישואים, ופירוק השיתוף בדירת המגורים ובנכסי נדל"ן משותפים אחרים

לקבלת ייעוץ מקצועי בדיני משפחה פנו אלינו

גבר עזב את הבית בין השאר על רקע אלימות מצדה של אשתו, ובית הדין חייב אותה לקבל גט. היא סירבה, והדיינים קבעו שבינתיים הוא לא חייב לשלם לה. מוזמנים לקרוא את כתבתו של עו"ד אור אריה שהתפרסמה היום במגזין האינטרנט Ynet.  לחצו כאן לקריאת הכתבה.

 

חזקת התא המשפחתי

או "לא תמיד חייבים לשלם מיסים"…

מאמר זה עוסק בהיקף תחולת חזקת התא המשפחתי לעניין שיעורי מס רכישה ומס שבח. מטרתו לבהר באילו מקרים או/ו מצבים זכאי מוכר דירת מגורים לפטור ממס שבח, ובאילו סיטואציות חלה עליו חבות המס. במאמר יאוזכר פס"ד פלם (להלן:"הלכת פלם")1 אשר מתקף את מועד החלת חזקת התא המשפחתי למועד יצירת התא,ומבהר מהו הדין האמור בהכלת מס שבח על נכסים טרם יצירת התא המשפחתי,

וכן בהתייחס להסכם ממון הקיים בין בני הזוג או/ו קיומם של נכסים חיצוניים בחזקתו של אחד מבני הזוג. על כל כך נרחיב במאמר שלהלן.

מהי חזקת התא המשפחתי?

חזקת התא המשפחתי הינה קבועה בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג- 1963 הן לעניין שיעורי מס הרכישה המופחתים ברכישת  דירה יחידה , והן לעניין הפטור ממס שבח במכירת דירת מגורים.

מהי המשמעות של חזקת התא המשפחתי בחוק?

ההיבטים של מס שבח בנושא חזקת התא המשפחי בחוק : פרק חמישי  לחוק, שעניינו פטור ממס שבח במכירת דירת מגורים מזכה, קובע  כי "לעניין פרק זה יראו מוכר ובן זוגו, למעט בן זוג הגר דרך קבע בנפרד, וילדיהם שטרם מלאו להם 18 שנים למעט ילדים נשואים–כמוכר אחד".

הווה אומר, המוכר דירת מגורים מזכה יהיה זכאי לפטור ממס שבח בעת מכירת הדירה אם לא מכר בארבע השנים שקדמו למכירה האמורה דירת מגורים אחרת הזכאית לפטור ממס. אולם, אם בת זוגו של המוכר מכרה דירה בתקופה האמורה, הלה לא יהיה זכאי בעת העסקה לפטור ממס שבח בגין מכירת דירתו. חזקה כאמור, חלה בהתאמה גם לגבי ילדיו הקטינים של המוכר, שאינם נשואים.

ההיבטים של מס רכישה בנושא חזקת התא המשפחי בחוק, סעיף 9  לחוק מגדיר את המונח "דירה יחידה" כ"דירת מגורים שהיא דירתו היחידה של הרוכש בישראל ובאזור. על-פי סעיף  16א; לעניין הגדרה זו יראו דירת מגורים כדירה יחידה גם אם יש לרוכש, נוסף עליה,

דירת מגורים שהושכרה למגורים בשכירות מוגנת לפני התאריך  1 בינואר 1997 , או דירת מגורים שחלקו של הרוכש בה הוא פחות מ-25%".

סעיף 9 (ג1א) לחוק קובע חזקה לפיה "יראו רוכש ובן זוגו, למעט בן זוג הגר בדרך קבע בנפרד, וילדיהם שטרם מלאו להם 18 שנים,

למעט ילד נשוי – כרוכש אחד". מסעיף זה נובע כי אם אדם רכש דירת מגורים, שהיא דירתו היחידה, הלה לא יהיה זכאי לשיעורי מס רכישה מופחתים, אם לבת הזוג של הרוכש, יש דירה או חלק מדירה העולה על 25%, הרשומים על שמה. חזקה כאמור, חלה בהתאמה גם לגבי ילדיו הקטינים של הרוכש, שאינם נשואים.

פרשנות בנושא חזקת התא המשפחתי:

ביום 12.4.2011 פורסמה הוראת ביצוע 5/2011 על ידי רשות המיסים, אשר עוסקת בהשלכות חזקת התא המשפחתי הן בנוגע למס השבח והן בנוגד למס הרכישה. פסק הדין המנחה בעניין תחולת חזקת התא המשפחתי ברכישת דירה יחידה כאשר בבעלות אחד מבני הזוג דירה נוספת מלפני הנישואין הינו ע"א 3185/03 מנהל מס שבח מקרקעין מרכז נ' שחר פלם, פ"ד נט(1) 123.

בפסק דין זה נקבע כי יש להחיל את חזקת התא המשפחתי רק ממועד יצירת התא וביחס לרכישות שבוצעו במהלך הנישואין ולא לפני כן. בעניין זה בין בני הזוג נחתם הסכם ממון אשר קבע כי הנכסים שנרכשו לפני הנישואין יישארו בבעלות נפרדת. בית המשפט העליון מנמק את הכרעתו, בין היתר, בכך שהחזקה נקבעה כהוראה הנוגדת תכנון. לפיכך, מקום בו עוד לא נוצר כלל התא המשפחתי, אין חשש לניצול לרעה של הקלת המס על ידי יחוס דירות באופן מלאכותי לבני המשפחה השונים.

השלכות הנובעות מהלכת פלם ומהוראת הביצוע:

מה ההשלכות של הלכת פלם בהעדר הסכם ממון בין בני זוג; מה קורה עם דירה נוספת שנרכשת רק על ידי אחד מבני הזוג, שעבורו זו דירה ראשונה; האם יש השלכה להלכת פלם על הפטור במס שבח בעת מכירת דירת מגורים; יישום ההלכה לאחר פירוק התא המשפחתי.

1.תחולת הלכת פלם בהעדר הסכם ממון וביחס לנכסים חיצוניים (ירושה, מתנה): נקבע כי הלכת פלם חלה על בני הזוג בין אם יש הסכם ממון ובין אם לאו, ללא קשר למועד הנישואין (קרי לפני או אחרי כניסתו לתוקף של חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג 1973).

בית המשפט קבע כי אין תחולה לחזקת התא המשפחתי לעניין מס רכישה, בנוגע לדירות שנרכשו על ידי אחד מבני הזוג טרם הנישואים (להלן: "נכסים חיצוניים"), וכי קו הגבול לתחולת החזקה הוא הקו של יצירת התא המשפחתי. באשר לנכסים חיצוניים נקבע כי אין ליצור שיתוף בנכסים חיצוניים למעט במקרים חריגים: מגורים משותפים, מימון משותף, תשלום משכנתא משותף ודמי שכירות המשתלמים לחשבון בנק משותף.

במקרה שקיים הסכם ממון אשר מכריע בשאלת הזכויות הקנייניות של בני הזוג, וכן מתקיים אחד מהמקרים החריגים שלהלן, הסכם הממון גובר ובהתאם להלכת פלם לא ניתן להחיל על נכס שכזה את חזקת התא המשפחתי.

2. יישום הלכת פלם ברכישת דירת מגורים על שם אחד מבני הזוג לאחר שנוצר התא המשפחתי: ללאה דירה מלפני הנישואין. לאחר הנישואין רכש בעלה יעקב דירה על שמו בלבד. במקרה זה, יש לראות את לאה כמי שרכשה מחצית מהדירה הנוספת, ולכן מחצית הדירה תחויב במס רכישה כדירה שנייה ומחצית הדירה תחויב במס רכישה כדירה ראשונה.

עמדת רשות המיסים היא שיש לראות את בן הזוג שלו דירה מלפני הנישואין (בן הזוג הראשון), כמי שיש לו דירה נוספת במהלך הנישואין, על אף העובדה שבן הזוג השני רכש אותה על שמו בלבד במהלך הנישואים. כך יראו את בן הזוג הראשון כמי שרכש דירת מגורים נוספת ויחולו מדרגות מס הרכישה המתחייבות בשל דירה שנייה ואת בן הזוג השני כמי שרכש דירה יחידה.

3. יישום הלכת פלם לגבי הפטור ממס שבח: בערעור שונה 2979/97 דינה מור ואח' נ' מנהל מס שבח מקרקעין ב"ש [פורסם בנבו],

נקבע שאדם אשר רכש דירה לפני הנישואין ומבקש למכור אותה במהלך הנישואין, לא תשלל זכותו לפטור בשל פטור שנוצל על ידי בן הזוג האחר לפני שנוצר התא המשפחתי.

כעת עולה השאלה מה לגבי דירה משותפת שנרכשה במהלך הנישואין. האם גם במקרה זה יוכל אותו בן זוג שטרם ניצל את זכאותו ליהנות מהפטור על אף שבן הזוג השני ניצל כבר את הפטור לפני הנישואין? עמדת רשות המסים היא שכן. קרי, במכירת חלקו של בן הזוג שניצל את הפטור לפני הנישואין יבוא במניין הפטורים הפטור שניצל לפני הנישואין בעוד לבן זוגו לא יבוא הפטור שנוצל במניין הפטורים.

4. יישום הלכת פלם לאחר פירוק התא המשפחתי: עמדת הרשות היא כי כמו שנפסק בהלכת פלם, יש להחיל את חזקת התא המשפחתי רק בעת קיומו של התא כך גם במקרה של פירוק התא לא ניתן להביא בחשבון במניין הפטורים את אותם הפטורים שניצל בן הזוג השני במהלך קיומו של התא המשפחתי.

 יש לציין כי ניתן לתקן שומה תוך 4 שנים מיום שאושרה, בין היתר במקרה של טעות, ולכן ניתן להגיש בקשה לתיקון שומה לפי הלכת פלם והוראת הביצוע האמורה.

1.ע"א 3185/03 מנהל מס שבח מקרקעין מרכז נ' שחר פלם, פ"ד נט(1) 123