עורך דין גירושין בתל אביב-הסכם גירושין חלוקת אופציות

הבעל הקים סטארט-אפ – גרושתו תיהנה מהאקזיט

פסק הדין התקדימי בו זכה משרדנו בשיתוף פעולה עם עורך דין שמואל מורן צובר תאוצה ומתפרסם בכלי התקשורת ובמדיות האינטרנטיות השונות. להלן הכתבה שהתפרסמה במגזין האינטרנט Ynet. לחצו כאן לקריאת הכתבה.

 

עובד בסטארט-אפ? גרושתך תיהנה מהאקזיט

מאמר שהתפרסם על ידי עורכת הדין שני רויטמן בפורטל פסק דין על פסק הדין התקדימי בו זכה משרדנו בדבר זכאותה של לקוחתנו,  בחצי משווי האופציות של בעלה לשעבר,  רק לאחר מכירת החברה ולא לפי שווי האופציות במועד הפרידה-לפני כשלוש שנים.

לקריאת הכתבה לחצו כאן>>

עורך דין גירושין בתל אביב-הסכם גירושין חלוקת אופציות

חלוקת אופציות בעת המימוש בין בני זוג-פסק דין תקדימי

כפי שהבטחנו, אנו שמחים להביא לעיונכם את פסק דינו המלא של כב' השופט נחשון פישר מבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, אשר הכריע לראשונה ובאופן תקדימי, כי האופציות שצבר הבעל ממקום עבודתו במהלך חיי הנישואין, יחולקו בהתאם לשוויין בפועל במועד המימוש ולא על פי שווין במועד הפירוד, כפי שהיה נהוג עד כה.
מדובר בפסק דין ייחודי, מכיוון שבית המשפט נדרש לראשונה לדון ולהכריע בסוגיה שלא נדונה עד היום – מועד ביצוע איזון המשאבים בין בני זוג , באופציות המוענקות לעובדים. נדגיש כי על אף שבעניין זה ניתנו מספר פסקי דין לאורך השנים, לא קיימת הלכה לעניין חלוקת אופציות. מדובר בפעם הראשונה שבה ניתן פסק דין העוסק אך ורק בסוגייה זאת ומכריע כיצד יש לחלק אופציות עתידיות בין בני זוג – האם במועד מימושן או במועד הפירוד?
גולת הכותרת של פסק הדין, היא קביעת בית המשפט כי יש לחלק את האופציות על פי שווין במועד המימוש בפועל.
בית המשפט אימץ את טענותינו, כי מכיוון שהאופציות נצברו במהלך החיים המשותפים, ואין מחלוקת על היותן משותפות לצדדים, יש מקום, מכוח עקרונות "הצדק, ההגינות והשוויון", לאפשר לאשה להיות שותפה להמשך "החלום" המשותף וליהנות מהפירות, שזרעיהם נשתלו במהלך החיים המשותפים.
בית המשפט קבע, כי יש למנוע פגיעה כלכלית באשה, וחלוקת האופציות על פי שווין במועד הפירוד, היה גורם לפגיעה כאמור. בית המשפט סקר את הפסיקה בעניין זה, וקבע, כי לאור עקרונות העל של דיני המשפחה, יש מקום לחרוג מהעיקרון שקובע כי בעת פירוד יש מקום לבצע הפרדה כלכלית מוחלטת בין הצדדים.
בית המשפט קבע, כי כאשר על הפרק עומדת לצדדים הזדמנות לקבל סכומי כסף משני חיים, כתוצאה ממימוש האופציות, יש מקום לאפשר לשניהם ליהנות מפירות האופציות, על אף שבפועל הן מוחזקות על ידי הבעל בלבד.
חשוב לציין, כי קביעת בית המשפט, מתבססת בין היתר, על כך הצהרת האשה, כי היא מוכנה ליטול על עצמה גם את הסיכון הגלום בהמשך אחזקת האופציות. כלומר, האשה הבהירה כי ברצונה להיות שותפה שווה לסיכוי, אך יחד עם זאת גם לסיכון, במידה ושווי האופציות יירד ולא יעלה.
מדובר בקביעה חדשנית ומרחיקת לכת, אשר משנה באופן מהותי את ההסתכלות על ההיבט הכלכלי של פירוד בין בני זוג. בית המשפט למעשה "השווה" את התנאים בין הצדדים גם בעניין אופציות ומנע עוול גדול מאוד שיכול היה להיגרם לאשה, במידה והיה נקבע כי תקבל את חלקה באופציות על פי שווין במועד הפירוד.

לקריאת פסק הדין המלא לחצו כאן >>

עורך דין גירושין בתל אביב-הסכם גירושין חלוקת אופציות

גירושין עם אופציה לאקזיט

סיקור תקשורתי בYnet לפסק דין תקדימי בתיק אותו ניהל משרדנו, ביחד עם עו"ד שמואל מורן. בית המשפט לענייני משפחה, קבע היום לראשונה כי בעת פירוד בין בני זוג, תהא האשה זכאית לחלקה באופציות שצבר הבעל במקום עבודתו, בעת מימושן בפועל ולא כפי שהיה נהוג עד עתה – במועד הפירוד. מדובר בפסק דין ראשוני וחדשני, אשר משנה מהותית את האופן שבו תיערך חלוקת אופציות בין בני זוג בעת פירוד. לקריאת הכתבה לחצו כאן>>

 

יום הזכרון לחללי מערכות ישראל וחללי פעולות האיבה והטרור ויום העצמאות

ערב יום הזכרון וערב יום העצמאות הם ימים קשים רגשית לרבים מהעובדים במשק הישראלי ולכן חשוב שכל מעסיק ו/או עובד ידעו כיצד יש להתנהל ביום זה.

ערב יום הזכרון הינו יום עבודה רגיל לכל דבר ועניין ועובד המעוניין להיעדר מהעבודה ביום זה נדרש לפנות בבקשה מסודרת למעסיק. ככל שזה נעדר מהעבודה, הרי שינוכה לו יום חופשה בהתאם.

יום הזכרון עצמו (ערב יום העצמאות) נחשב ליום בו לעובד זכות בחירה האם להיעדר מן העבודה ביום זה או לאו, כמובן שהיעדרות היא על חשבון מכסת ימי החופשה של העובד. חשוב לציין שעובד המעוניין להיעדר ביום זה, צריך להודיע על רצונו עוד מבעוד מועד.

מכיון שיום הזכרון עצמו (או ערב יום העצמאות), מהווה למעשה ערב חג, הרי שבעבור עבודה בפועל במקום עבודה בו עובדים 6 ימים בשבוע, יהיה יום העבודה בן 7 שעות, מעבר לכך יחשב הדבר לעבודה בשעות נוספות. ואילו במקום עבודה בו שבוע העבודה בן 5 ימים בשבוע, יהיה יום העבודה בן 8 שבוע (אך ישולם על 9 שעות).

מה לגבי עובד אשר קרוב משפחתו הוא חלל מערכות ישראל או חלל פעולות האיבה והטרור?

במקרה זה רשאי העובד להיעדר מעבודתו ביום הזכרון, כאשר שכרו אינו נפגע בשל היעדרותו ואף אין לנכות לו את ההיעדרות ממכסת ימי החופשה הצבורים לו

יום עצמאות מהווה יום שבתון. עובד הנאלץ לעבוד ביום העצמאות ושמקום עבודתו כלול ברשימת מקומות העבודה שיש להפעילם ביום העצמאות זכאי לגמול בגין עבודה ביום חג ויום חופשה חילופי, או תשלום של 200% בגין העבודה בפועל ובגין השבתון.

בהתאם לפסיקת בית הדין לעבודה, ככל ומקום עבודה שאינו נמנה על מקומות העבודה שיש להפעילם בחג המעביד אינו רשאי לכפות על עובדיו לעבוד בחג העצמאות.

עורך דין דיני עבודה בתל אביב

חופשת הלידה תוארך בשבוע!

סוף סוף זה קרה, חופשת הלידה תוארך בשבוע שלם נוסף! משרדנו גאה לקחת חלק במהלך ההיסטורי הזה בו הצלחנו להאריך את חופשת הלידה בעוד שבוע ומעכשיו תהיה זכאית כל אם בחופשת לידה ל15 שבועות בתשלום.

השינוי הזה חשוב לא בגלל שזו הארכה של שבוע נוסף, אלא משום שמדובר בשינוי חברתי ותפיסתי ששם את המשפחה במרכז לשם שינוי, אנחנו בהחלט בדרך הנכונה!

לקריאת הכתבה שהתפרסמה בMako לחצו כאן>>

זכויות עובדים במהלך החגים

זכויות עובדים במהלך החגים

אז לאיזה זכויות זכאים עובדים במהלך ימי החג הקרבים? ומה כדאי שכל מעסיק ידע כאשר הוא מעסיק עובדים בתקופת החגים?

בשנה יש 9 ימי חג (יהודיים) המזכים את העובדים בתשלום בגינם בהתקיים תנאים מסויימים. כל עובד זכאי לצאת לחופשת חג בהתאם לדתו.

עובד לא יהודי אשר יוצא לחופשת חג בחגים לא יהודיים, אלא בחגים החלים בהתאם לדת שלו, לא יקבל כפל תשלום (הן על חגי דתו והן על החגים היהודיים). העובד יהיה זכאי לדמי חופשה שנתית עבור היעדרותו במהלך החגים היהודיים, וממכסת ימי החופשה השנתית שצבר ינוכו ימים אלה.

עובדים חודשיים: עובדים ששכרם משולם על בסיס חודשי זכאים לקבל תשלום מלא בחודש בו מתקיימים חגים. כלומר שכרו של עובד חודשי אינו נפגע בשל ימי החג והוא מקבל שכר מלא באותו החודש.

כאשר מדובר בעובדים שעתיים או יומיים או על בסיס תפוקה המצב מעט שונה. אלה יהיו זכאים לתשלום בעד ימי החג רק אם הוא עומד בשלושה תנאים מצטברים

  1. עובד לפחות 3 חודשים במקום העבודה.
  2. העובד לא נעדר מהעבודה יום לפני החג ויום לאחר החג.
  3. החג לא חל ביום השבת ו/או ביום אחר בו לא נהוג לעבוד במקום העבודה.

במהלך ערב החג קובע חוק שעות עבודה ומנוחה כי יום העבודה יהיה בן שעה אחת פחות מהנהוג. כלומר במקום עבודה בו נהוג שבוע עבודה בן 6 ימים ויום העבודה הרגיל עומד על 8 שעות עבודה, יעבדו בערב החג 7 שעות בלבד ובמקום עבודה בו נהוג שבוע עבודה בן 5 ימים ויום העבודה עומד על 9 שעות, יעבדו בערב החג 8 שעות בלבד. יחד עם זאת יש להדגיש כי לעובד ישולם תשלום בעבור יום עבודה מלא ואין להפחית ממנו את שעת העבודה שהוא יוצא מוקדם יותר.

נקודה נוספת היא בעניין עובדים המבקשים להיעדר בערבי החג והשאלה החוזרת – "האם יש לנכות חצי יום חופש או יום חופשה מלא? " נבהיר כי דין יום חופשה בערב חג הינו כדין יום חופשה ביום רגיל, דהיינו יש לנכות יום חופשה במלואו. יחד עם זאת אין מניעה לקזז פחות מיום חופשה מלא ככל והדבר נהוג בבית העסק או קבוע בהסכם.

ימי העבודה המתקיימים בתקופת חול המועד נחשבים לימי עבודה רגילים ומלאים, אלא אם קיימות הוראות מיטיבות בהסכמים קיבוציים או אישיים. בשולי הדברים נציין כי בתי עסק רבים מנהיגים נוהג לפיו בחול המועד עובדים ימים מקוצרים. נוהג זה מחייב את המעסיק להמשיך ולפעול בדרך זו.

 

ומה לגבי חופשה מרוכזת בחול המועד?

כידוע החופשה מוסדרת על ידי המעסיק ומכאן כי יש באפשרותו של כל מעסיק להחליט כי במהלך חול המועד יסגר בית העסק והעובדים יצאו לחופשה מרוכזת. החלטה זו כפופה לשני תנאים מקדימים :

  1. יש להודיע לעובדים על החופשה המרוכזת לפחות שבועיים מראש, ובתנאי שהחופשה בת 7 ימים לפחות.
  2. יש לוודא כי לעובד יש מספיק ימים בצבירה. לעובד שאין מספיק ימים לניצול לצורך חופשה מרוכזת, אין להוציאו לחופשה.

התשלום בעד עבודה במהלך החג:

עובד שעבד במהלך יום החג עצמו זכאי לתשלום בעד עבודתו בגובה 150%.

ככל שהעסקת העובד בחג נעשתה מתוך הכרח ולא מבחירתו החופשית, יהיה העובד זכאי הוא לתשלום בעבור אותו יום כיום עבודה, בצירוף הגמול בעבור עבודה בחגים, דהיינו, יהיה זכאי לתוספת של 150%% לשכרו.

ככל שהעובד עבד בחג גם שעות נוספות יהיה זכאי לתשלום גם בגינן ובהתאם לתחשיב להלן:

בעבור השעתיים הראשונות יקבל 150% בגין העבודה בחג+ 25% בגין שעות נוספות = 175% סך הכל.

בגין כל שעה נוספת מעבר לשעתיים יקבל העובד 150% בעד עבודה בחג+ 50% בגין שעות נוספות = 200% סך הכל

כמובן שככל וקיימים הוראות מיטיבות בהסכמים קיבוציים ו/או בהסכמים אישיים, הרי שההוראה המיטיבה היא שתחול לפי העניין.

מתנות בחגים:

באופן עקרוני אין חובה לתת מתנה לחג ואולם אם המעסיק נהג לעשות כן, הוא מחויב להמשיך בכך. הפסקה בנוהג עלולה להביא לכדי הרעה בתנאי העסקתם של העובדים ויתכן ותעמוד להם זכות להתפטר בדין מפוטר עקב הפגיעה בתנאי עבודתם.

יתכן כי בהוראות הסכמים קיבוציים ו/או צווי הרחבה ו/או הסכמים אישיים תתקיים חובה למתן מתנה בחג.

עוד יצוין כי יש להעניק את מתנות החג לכלל העובדים ומבלי ליצור אפלייה בין עובד אחד למשנהו וכן יש לתת מתנה לעובד/ת השוהה בחופשת לידה.

 

מוזמנים לפנות אלינו בכל שאלה נוספת.

 

פיצויי פיטורין

במאמר הבא נסקור את המצבים השונים המזכים עובד בתשלום עבור פיצוי פיטורין. חוק פיצוי פיטורין, תשכ"ג – 1963 , מכיר בתשלום פיצוי פיטורין לא רק במקרה הקלאסי בו משולמים פיצויים לעובד שפוטר מעבודתו לאחר שהשלים שנת עבודה לפחות אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה .
יחד עם זאת, קיימים מקרים בהם גם התפטרותו של העובד מזכה בפיצוי פיטורין (ככל שהשלים שנת עבודה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה)
א. התפטרות לרגל טיפול במצב רפואי לקוי של העובד או של בן משפחתו

בן משפחה מוגדר על פי החוק – בת זוג/ בן זוג של עובד לרבות ידועה בציבור, ילד של העובד לרבות ילד מאומץ או חורג, הורה של עובד, נכדו של העובד או סב/ הורה של בן זוג הגר עם העובד ועיקר כלכלתו עליו.

על מנת שיהיה העובד זכאי לפיצוי פיטורין עליו להיות בעל וותק בעבודה של שנה לפחות וההתפטרות היא מוצדקת בהתאם לממצאים רפואיים.

ב. התפטרות לצורך גידול הילד – הזכאות לקבלת פיצויי פיטורין תקום ככל וההתפטרות נעשתה בטווח של עד 9 חודשים מיום הלידה.

ג. התפטרות הורה שקיבל ילד לאימוץ\ התפטרות לרגל קבלת משמורת על ילד \ התפטרות לרגל טיפול בילד אומנה הזכאות לקבלת פיצוי פיטורין תקום ככל וההתפטרות תעשה בטווח של עד 9 חודשים מיום קבלת הילד.

ד. התפטרות עובדת עקב שהייה במקלט לנשים מוכות – העובדת תהיה זכאית לפיצוי פיטורין בהתקיים 3 תנאים:
1. השלימה שנת עבודה לפחות.
2. התפטרה מעבודתה עקב שהיה במקלט לנשים שחוו אלימות.
3. משך שהייתה במקלט לנשים מוכות לפחות 60 ימים בטרם הודיעה על התפטרותה.

ה. התפטרות לרגל העתקת מקום מגורים.

בכל הנושא של העתקת מקום מגורים יש להבחין בין הסיטואציות השונות:
במקרי התפטרות של מעבר מגורים יש להדגיש כי לא כל מעבר מגורים מזכה בפיצוי פיטורין. חוק פיצוי פיטורין מכיר המתן פיצוי פיטורין במקרים בהם המעבר הינו לרגל נישואיו של העובד, אשר בעקבותיו נאלץ העובד לעבור למקום מגורים אחר עם בן /בת הזוג ובתנאי שהמרחק בין מקום המגורים החדש לקודם עולה על 40 ק"מ, ומקום המגורים החדש רחוק יותר ממקום העבודה.
כמו כן, כאשר עובד בוחר להתפטר לרגל מעבר מגורים מישוב שאינו חקלאי לישוב חקלאי או לחילופין מישוב שלא נחשב לעיירת פיתוח לישוב שכן נכלל ברשימת עיירות הפיתוח , הזכאות לפיצוי פיטורין תקום רק לאחר שהעובד יתגורר בישוב לפחות חצי שנה.

ו. חוזה לתקופה קצובה – כאשר מסתיים חוזה לתקופה קצובה והמעסיק אינו מציע לעובד להמשיך בעבודתו יש לראותו כמפוטר והעובד יהא זכאי לפיצוי פיטורין.

ז. התפטרות עקב הרעה מוחשית בתנאי העבודה – במקרה הזה, ההתפטרות עצמה אינה מספיקה ויש לתת בטרם ההתפטרות , התראה למעסיק לתקן את הפגיעה שנגרמה לעובד. הפסיקה קובעת כי יש לתת הזדמנות אמיתית וראויה לתיקון הפגיעה וככל והמעסיק, ככל שהמעסיק לא תיקן את ההרעה, יוכל העובד להתפטר ולהיות זכאי לפיצוי פיטורין.

ח. התפטרות עובד עונתי לאחר שלא הובטחה לו עבודה רצופה בתום שלוש עונות.

ט. התפטרות לטובת גיוס לשירות סדיר, לשירות לאומי, לטובת מטרה ציבורית או לשירות אזרחי – התנאי שצריך להתקיים על מנת להיות זכאי לפיצוי פיטורין, הוא שהעובד עבד במשך 12 חודשים לפחות במקום עבודתו.

י. התפטרות עובד לאחר שנבחר לראש רשות מקומית או לסגן ראש רשות מקומית.

יא. התפטרות עם הגעה גיל פרישה – עובדים שנקלטו לעבודה לפני גיל הפרישה והתפטרו לאחר שהמשיכו לעבוד מעבר לגיל פרישה (כיום גיל 62 לנשים וגיל 67 לגברים) יהיו זכאים לפיצוי פיטורין.

יב. התפטרות לרגל גיוס למשטרה או לשירות בתי הסוהר – עובד המתפטר לצורך גיוס למשטרה או לשב"ס יהיה זכאי לפיצוי פיטורין ככל ועבד בעבודתו פרק זמן של שנה לפחות, מילא שירות במשטרה או בשב"ס לפחות 6 חודשים, שירותו במשטרה או בשב"ס נפסק בשל אירוע המזכה בפיצוי פיטורים, שירותו במשטרה נפסק בגלל שנמצא בלתי מתאים לשירות אך שלא בשל הפרת משמעת חמורה.

יג. עובד נפטר – במקרה זה יהיו זכאים היורשים לקבל את פיצוי הפיטורין של העובד הנפטר.

מעסיק שנפטר – ככל והעובד עבד אצל המעסיק לפחות שנה, הוא יהיה זכאי לקבל פיצוי פיטורין מתוך העיזבון של המעסיק או מקופת הגמל או קרן הפנסיה שאליה הופרשו כספי הפיצויים על ידי המעסיק בהתאם לחובת ביטוח פנסיוני או על פי הסכם עם העובד לפי סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים.

יד. פיצוי פיטורין כאשר הפיטורין מתרחשים בסמוך להשלמת שנת עבודה – כיום בתי הדין מכירים אף במקרים בהם פוטר העובד בסמוך למועד בו היה צריך להשלים שנת עבודה מלאה, כמקרה בו יהיה זכאי העובד לפיצוי פיטורין כלל והוכח כי פיטוריו נעשו לשם התחמקות מעסיקו מתשלום הפיצויי.

טו. חילופי מעסיקים – הזכות לפיצוי פיטורין קיימת גם בעת חילופי מעסיקים. כאשר עובד במקום העבודה מתחלף המעסיק, יכול העובד להימצא זכאי לקבל תשלום פיצוי פיטורין מהמעסיק הקודם ובעד תקופת העבודה אצלו, זאת גם אם המשיך לעבוד באותו מקום עבודה ותחת המעסיק החדש. ככל שהעובד פוטר בעת חילופי המעסיקים, יהיה זכאי לקבל פיצוי פיטורין במידה והשלים שנת עבודה מלאה. יחד עם זאת, יכול המעסיק החדש לקבל על עצמו, בכפוף למתן הסכמה בכתב מצד העובד , את האחריות לפיצויי הפיטורים שהיה העובד זכאי לקבל מהמעסיק הקודם, אז יהיה המעסיק הקודם פטור מתשלום הפיצויים. ובכל מקרה עתידי בו יפוטר העובד או יתפטר בנסיבות שמזכות בפיצויי פיטורים, תחול החובה לתשלום פיצויי פיטורים על המעסיק החדש וזאת עבור כל תקופת עבודתו של העובד, הן אצל המעסיק הראשון והן אצל המעסיק השני.

סעיף נוסף עליו יש לתת את הדעת בעניין זכאותו של עובד לפיצוי פיטורין הוא במקרים בהם החתים המעסיק את העובד בקבלתו לעבודה על סעיף 14. משמעות הדבר היא שבעת התפטרות יהיה העובד זכאי לקבל את פיצויי הפיטורין אשר צבורים עבורו בקרן הפנסיה או בביטוח המנהלים אף אם טרם השלים שנת עבודה מלאה.

[1] ישוב חקלאי הינו ישוב שמרבית תושביו חקלאים

[1] ישוב באזור פיתוח הוא אחד מהיישובים הבאים: אופקים, אילת, בית-שאן, בית-שמש, דימונה, חצור, ירוחם, כרמיאל, מגדל-העמק, מדרשת שדה בוקר, מצפה-רמון, מעלות-תרשיחא, נתיבות, נצרת-עילית, ערד, צפת, קרית-גת, קרית-מלאכי, קרית-שמונה, שדרות, שלומי, יקנעם-עלית, עכו, טבריה, עפולה, גילון, עצמון, יודפת, יעד, קורנית, שכניה, מורשת, מנוף, מרכז ספיר, יבנאל, כפר-ורדים, הילה, מתת, אדר, עמקה, חרשים, כמון, מכמנים, ורד הגליל, ארשת, עדי, הררית, פרחי אביב, צורית, טל אל, כליל, קציר, מנחמיה, מטולה, מגדל, רמת ישי, ראש פינה, כנרת (המושבה), כפר תבור, יסוד המעלה, מסד, מצפה נטופה, חיספין, אשחר, הר חלוץ, יובלים, מעלה צביה, רקפת, חורפיש, מצפה הושעיה, גבעת אלה, גבעת אבני, אלון הגליל, אבטליון, שורשים.

הורים שבן זוגם במילואים יעבדו שעה פחות ביום

הורים שבן זוגם במילואים יעבדו שעה פחות ביום

לשמחת ציבור המשרתים, ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה ביום 21.2.2017 לקריאה מספר הצעות חוק לפיהן עובד/ת שבן/בת הזוג נמצאים בשירות מילואים פעיל, יזכו לעבוד שעה פחות ביום, בעת תקופת שירות המילואים של בן/בת הזוג, זאת מבלי ששעה זו תנוכה משכרם.

האם יש תנאי סף למימוש ההטבה? כן, על תקופת המילואים להיות לפחות חמישה ימי מילואים, בן/בת הזוג צריכים להיות מועסקים כשכירים במשרה מלאה וכמו כן, גיל הילדים צריך להיות מתחת ל-13 בכדי לזכות בהטבה המדוברת. ההצעה טעונה עדין מספר אישורים נוספים.

הצעת חוק זו ,באם שתאושר, תהיה אוויר לנשימה לבן/בת הזוג שכן כל עול הטיפול במשק הבית ובילדים נופל על  אחד/אחת מהם,  ושעת החופש הזו תקל מאוד על היעדרותו המאולצת של אחד ההורים.

מספר ימי שירות המילואים הפעיל והזכאות להטבה

ההחלטה על מספר הסף של ימי המילואים אשר מהם ואילך תאושר ההטבה ייצרה מחלוקת בין ועדת הכלכלה, לבין אגף התקציבים באוצר. אגף התקציבים ביקש כי ההטבה תינתן לבני/בנות זוג של מי שישרתו 6 ימי מילואים רצופים ומעלה, ולא 5 ימים ומעלה כפי שביקשה ועדת הכלכלה וזאת בשל המספר הרב של אלו המוזמנים לאימון של חמישה ימים, והתקציב הרב שיידרש לכך/הנטל הרב שייפול על כתפי המעסיקים.

מאידך, ועדת הכלכלה דורשת כי מספר הימים יהיה החל מחמישה ימים שכן זוהי המאסה הקריטית של זימונים לימי מילואים, וגריעתם של אלו תייצר איפה ואיפה, ותדיר רגליהם של מרבית משרתי המילואים הפעילים מקבלת ההטבה.

ההטבה המוצעת – יוזמה ברוכה

משרדנו רואה בהצעת החוק המתגבשת ברוכה. הנטל הכבד הנופל על הורים אשר בן/בת זוגם יוצא לשירות מילואים הוא רב, והצורך לתמרן בין מסגרות הילדים לבין העבודה כשכירים הוא לא פשוט עד כדי פוגע ביכולת ההורה שנותר לבד במערכה בתפקוד אופטימלי כהורה/ כעובד

מאידך, כמעסיקים של אנשי מילואים פעילים מובן למשרדינו הנטל הרב המוטל על כתפי המעסיקים, היה והחוק יוכל גם על אלו אשר יזומנו לאימון של  חמישה ימי מילואים, נטל שיכול להתבטא בסכומי כסף רבים למעסיקים גדולים אשר מספר משרתי המילואים בקרב עובדיהם הוא רב, כאשר לשעות אותם הם משלמים על פי חוק זה אין כלל תפוקה ממשית לעסק.

לעניות דעתנו, יש להכליל בהצעת החוק גם את אלו המזומנים לחמישה ימי מילואים בלבד, שמספרם אינו מבוטל,  ומאידך, בכדי לא לייצר נטל כבד מדי על המעסיקים, יש להגיע לאופטימום בין משרד האוצר למעסיקים בו הנטל נופל על המעסיקים יתקיים עד למספר מסוים של ימי מילואים, וממנו ואילך ישתתף האוצר בסבסוד השעות בהן המעסיקים ישלמו שכר כנגד שעת חופש של המועסק.

עו"ד מאור אסולין, ממייסדי המשרד הינו סמג"ד בשירות מילואים פעיל.

פינוי שוכר סרבן

התמודדות עם שוכר המסרב לפנות דירה אינה סוגיה פשוטה, על אף שהינה שכיחה ובתי המשפט עוסקים בה מדי יום. בעל דירה המוצא עצמו במאבק משפטי עם שוכר שורר, אינו מתמודד רק עם התסכול הנלווה להליך, אלא גם עם נזקים כספיים משמעותיים, החל מאבדן דמי שכירות וכלה בהוצאות המשפטיות הנדרשות לשם פינוי הדירה. המחוקק שהיה ער למצב זה, ערך בשנים האחרונות תיקון לחוק, שמאפשר פינוי בהליך יחסית מהיר. במאמר זה נביא בתמצית את ההליכים השונים העומדים לרשותו של המשכיר.

הסיבות לפינוי השוכר

הדייר האידיאלי הוא כזה העומד בתשלומי שכר הדירה במועדים שנקבעו בחוזה, ונוהג בנכס באופן זהיר וסביר. לרוב, שני הצדדים (המשכיר והשוכר) מעוניינים לשמור על מערכת יחסים תקינה ועל כן מתמלאות בדרך כלל שתי דרישות אלו. אלא שלעתים, מסיבות שונות, ישנם דיירים המשחיתים את הנכס, מזניחים את הדירה, מפגרים בתשלומי השכירות,מתעלמים מהחשבונות הנשלחים אליהם והחמור מכל – מסרבים לפנות את הדירה במועד שבו מסתיים ההסכם.
לצערנו במקרים מעין אלו, ולמרות שהצדק לרוב עם המשכיר – משטרת ישראל אינה נוטה להתערב בסכסוכים אזרחיים – ובטח שלא תעשה כך מבלי שיש בידה צו שיפוטי ועל כן, לבעל הדירה, לא נותרת ברירה, אלא לפנות להליכים משפטיים לשם פינוי הדירה ותביעת הנזקים שנגרמו לו.

תביעה לצורך פינוי השוכר

לשם פינוי שוכר סרבן, יש לפנות לאלתר לבית המשפט בכדי לקבל פסק דין לפינוי. יש לשים לב כי על מנת שניתן יהיה לפתוח בהליך התביעה, צריך לוודא כי על המושכר לא חל חוק הגנת הדייר, וכי השוכר הפר את החוזה הפרה יסודית. רוב הסכמי השכירות הנפוצים כיום, כוללים סעיף שבו הדייר מסכים כי חוק הגנת הדייר אינו חל עליו.

התיקון שנערך בחוק, שיפר את מצבם של בעלי הנכסים ולמעשה ייצר מעין "הליך מזורז" ומיוחד שנחקק לצורך התמודדות עם הדיירים הבעייתיים. כיום ובעקבות אותו תיקון חקיקה, ההליכים המשפטיים, החל ממועד הגשת התביעה ועד לקבלת פסק דין המורה על פינוי, אורכים לרוב פרק זמן של 60-90 ימים, בעוד שבעבר היו אורכים חודשים רבים. חשוב לציין כי עיקרו של הליך מהיר זה הוא פינוי הדירה. ההליך אינו נותן מענה לבעיות אחרות הנובעות מהשכרת הנכס, כגון: נזקים שנגרמו על ידי השוכר לדירה, או חובות שהשוכר חייב לבעל הנכס. לשם כך יש צורך להגיש תביעה נפרדת לקבלת פיצוי כספי.

אופן הגשת התביעה לפינוי

בפתיחת התהליך יש לאסוף את המסמכים השונים הנדרשים לצורך התביעה, וביניהם: חוזה שכירות וראיות להפרת החוזה. על השוכר להשיב לתביעה תוך 30 יום מיום קבלתה. אם השוכר בחר שלא להגיש כתב הגנה, יבקש בא כוחו של בעל הנכס מבית המשפט לתת פסק דין לפינוי גם בהיעדר כתב הגנה. אם הוגש כתב הגנה ייקבע דיון למועד שלא יהיה מאוחר מ-30 יום ממועד הגשת כתב ההגנה. כלומר, בתוך 90 יום ממועד הגשת התביעה – אמור להתקיים דיון.

פסקי הדין בתביעות מסוג זה ניתנים בתוך זמן קצר. על השוכר לציית לפסק הדין שניתן, אך אם לא עשה כן, כעבור 15 יום מיום המצאת פסק הדין לשוכר, לא יהיה מנוס מפתיחת תיק הוצאה לפועל לצורך אכיפת פסק הדין ופינוי השוכר בפועל.
עם פתיחת התיק תומצא אזהרה לשוכר, כי עליו לפנות את הנכס תוך פרק הזמן שנקוב בהודעת האזהרה. לרוב הודעת האזהרה עוזרת, אך לשוכר הסרבן העקשן שגם לאחר 35 ימים (לאחר קבלת האזהרה) לא פינה את הנכס – יינתן צו לפינוי פיזי מהנכס הן של השוכר והן של מטלטליו, ואם יש צורך (שוכר אלים וכד') תתואם משטרה לצורך הפינוי.
כאן גם המקום לציין כי יש להמשיך לפעול גם לאחר הפינוי על מנת לקבל מהשוכר החזר הוצאות ההליך המשפטי והפינוי.

סיוע משפטי

על אף שאין זה הכרחי מבחינה חוקית שתהליך זה יתבצע באמצעות עורך דין, ברור שמי שאינו בקיא בהוראות החוק ובדקויותיו עלול להביא לעיכוב בהליכים, לאבד זמן יקר ועל כן גם ממון. הדבר נכון במיוחד במקרים שבהם השוכר נעזר בעצמו בסיוע משפטי, שינסה למצוא כל טעות קטנה, אם בתביעה ואם בהסכם השכירות, בכדי להפנות ההליך למסלול "רגיל" מה שיגרום לעיכוב פינויו של השוכר. עורך דין המבין בתחום יטפל בתיק במהירות וביעילות, ויוכל גם לייעץ לגבי אופן גביית חובו של השוכר, ולסייע בהגשת תביעת פיצויים מהשוכר בגין הפרת החוזה.