הורים שבן זוגם במילואים יעבדו שעה פחות ביום

הורים שבן זוגם במילואים יעבדו שעה פחות ביום

לשמחת ציבור המשרתים, ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה ביום 21.2.2017 לקריאה מספר הצעות חוק לפיהן עובד/ת שבן/בת הזוג נמצאים בשירות מילואים פעיל, יזכו לעבוד שעה פחות ביום, בעת תקופת שירות המילואים של בן/בת הזוג, זאת מבלי ששעה זו תנוכה משכרם.

האם יש תנאי סף למימוש ההטבה? כן, על תקופת המילואים להיות לפחות חמישה ימי מילואים, בן/בת הזוג צריכים להיות מועסקים כשכירים במשרה מלאה וכמו כן, גיל הילדים צריך להיות מתחת ל-13 בכדי לזכות בהטבה המדוברת. ההצעה טעונה עדין מספר אישורים נוספים.

הצעת חוק זו ,באם שתאושר, תהיה אוויר לנשימה לבן/בת הזוג שכן כל עול הטיפול במשק הבית ובילדים נופל על  אחד/אחת מהם,  ושעת החופש הזו תקל מאוד על היעדרותו המאולצת של אחד ההורים.

מספר ימי שירות המילואים הפעיל והזכאות להטבה

ההחלטה על מספר הסף של ימי המילואים אשר מהם ואילך תאושר ההטבה ייצרה מחלוקת בין ועדת הכלכלה, לבין אגף התקציבים באוצר. אגף התקציבים ביקש כי ההטבה תינתן לבני/בנות זוג של מי שישרתו 6 ימי מילואים רצופים ומעלה, ולא 5 ימים ומעלה כפי שביקשה ועדת הכלכלה וזאת בשל המספר הרב של אלו המוזמנים לאימון של חמישה ימים, והתקציב הרב שיידרש לכך/הנטל הרב שייפול על כתפי המעסיקים.

מאידך, ועדת הכלכלה דורשת כי מספר הימים יהיה החל מחמישה ימים שכן זוהי המאסה הקריטית של זימונים לימי מילואים, וגריעתם של אלו תייצר איפה ואיפה, ותדיר רגליהם של מרבית משרתי המילואים הפעילים מקבלת ההטבה.

ההטבה המוצעת – יוזמה ברוכה

משרדנו רואה בהצעת החוק המתגבשת ברוכה. הנטל הכבד הנופל על הורים אשר בן/בת זוגם יוצא לשירות מילואים הוא רב, והצורך לתמרן בין מסגרות הילדים לבין העבודה כשכירים הוא לא פשוט עד כדי פוגע ביכולת ההורה שנותר לבד במערכה בתפקוד אופטימלי כהורה/ כעובד

מאידך, כמעסיקים של אנשי מילואים פעילים מובן למשרדינו הנטל הרב המוטל על כתפי המעסיקים, היה והחוק יוכל גם על אלו אשר יזומנו לאימון של  חמישה ימי מילואים, נטל שיכול להתבטא בסכומי כסף רבים למעסיקים גדולים אשר מספר משרתי המילואים בקרב עובדיהם הוא רב, כאשר לשעות אותם הם משלמים על פי חוק זה אין כלל תפוקה ממשית לעסק.

לעניות דעתנו, יש להכליל בהצעת החוק גם את אלו המזומנים לחמישה ימי מילואים בלבד, שמספרם אינו מבוטל,  ומאידך, בכדי לא לייצר נטל כבד מדי על המעסיקים, יש להגיע לאופטימום בין משרד האוצר למעסיקים בו הנטל נופל על המעסיקים יתקיים עד למספר מסוים של ימי מילואים, וממנו ואילך ישתתף האוצר בסבסוד השעות בהן המעסיקים ישלמו שכר כנגד שעת חופש של המועסק.

עו"ד מאור אסולין, ממייסדי המשרד הינו סמג"ד בשירות מילואים פעיל.

פינוי שוכר סרבן

התמודדות עם שוכר המסרב לפנות דירה אינה סוגיה פשוטה, על אף שהינה שכיחה ובתי המשפט עוסקים בה מדי יום. בעל דירה המוצא עצמו במאבק משפטי עם שוכר שורר, אינו מתמודד רק עם התסכול הנלווה להליך, אלא גם עם נזקים כספיים משמעותיים, החל מאבדן דמי שכירות וכלה בהוצאות המשפטיות הנדרשות לשם פינוי הדירה. המחוקק שהיה ער למצב זה, ערך בשנים האחרונות תיקון לחוק, שמאפשר פינוי בהליך יחסית מהיר. במאמר זה נביא בתמצית את ההליכים השונים העומדים לרשותו של המשכיר.

הסיבות לפינוי השוכר

הדייר האידיאלי הוא כזה העומד בתשלומי שכר הדירה במועדים שנקבעו בחוזה, ונוהג בנכס באופן זהיר וסביר. לרוב, שני הצדדים (המשכיר והשוכר) מעוניינים לשמור על מערכת יחסים תקינה ועל כן מתמלאות בדרך כלל שתי דרישות אלו. אלא שלעתים, מסיבות שונות, ישנם דיירים המשחיתים את הנכס, מזניחים את הדירה, מפגרים בתשלומי השכירות,מתעלמים מהחשבונות הנשלחים אליהם והחמור מכל – מסרבים לפנות את הדירה במועד שבו מסתיים ההסכם.
לצערנו במקרים מעין אלו, ולמרות שהצדק לרוב עם המשכיר – משטרת ישראל אינה נוטה להתערב בסכסוכים אזרחיים – ובטח שלא תעשה כך מבלי שיש בידה צו שיפוטי ועל כן, לבעל הדירה, לא נותרת ברירה, אלא לפנות להליכים משפטיים לשם פינוי הדירה ותביעת הנזקים שנגרמו לו.

תביעה לצורך פינוי השוכר

לשם פינוי שוכר סרבן, יש לפנות לאלתר לבית המשפט בכדי לקבל פסק דין לפינוי. יש לשים לב כי על מנת שניתן יהיה לפתוח בהליך התביעה, צריך לוודא כי על המושכר לא חל חוק הגנת הדייר, וכי השוכר הפר את החוזה הפרה יסודית. רוב הסכמי השכירות הנפוצים כיום, כוללים סעיף שבו הדייר מסכים כי חוק הגנת הדייר אינו חל עליו.

התיקון שנערך בחוק, שיפר את מצבם של בעלי הנכסים ולמעשה ייצר מעין "הליך מזורז" ומיוחד שנחקק לצורך התמודדות עם הדיירים הבעייתיים. כיום ובעקבות אותו תיקון חקיקה, ההליכים המשפטיים, החל ממועד הגשת התביעה ועד לקבלת פסק דין המורה על פינוי, אורכים לרוב פרק זמן של 60-90 ימים, בעוד שבעבר היו אורכים חודשים רבים. חשוב לציין כי עיקרו של הליך מהיר זה הוא פינוי הדירה. ההליך אינו נותן מענה לבעיות אחרות הנובעות מהשכרת הנכס, כגון: נזקים שנגרמו על ידי השוכר לדירה, או חובות שהשוכר חייב לבעל הנכס. לשם כך יש צורך להגיש תביעה נפרדת לקבלת פיצוי כספי.

אופן הגשת התביעה לפינוי

בפתיחת התהליך יש לאסוף את המסמכים השונים הנדרשים לצורך התביעה, וביניהם: חוזה שכירות וראיות להפרת החוזה. על השוכר להשיב לתביעה תוך 30 יום מיום קבלתה. אם השוכר בחר שלא להגיש כתב הגנה, יבקש בא כוחו של בעל הנכס מבית המשפט לתת פסק דין לפינוי גם בהיעדר כתב הגנה. אם הוגש כתב הגנה ייקבע דיון למועד שלא יהיה מאוחר מ-30 יום ממועד הגשת כתב ההגנה. כלומר, בתוך 90 יום ממועד הגשת התביעה – אמור להתקיים דיון.

פסקי הדין בתביעות מסוג זה ניתנים בתוך זמן קצר. על השוכר לציית לפסק הדין שניתן, אך אם לא עשה כן, כעבור 15 יום מיום המצאת פסק הדין לשוכר, לא יהיה מנוס מפתיחת תיק הוצאה לפועל לצורך אכיפת פסק הדין ופינוי השוכר בפועל.
עם פתיחת התיק תומצא אזהרה לשוכר, כי עליו לפנות את הנכס תוך פרק הזמן שנקוב בהודעת האזהרה. לרוב הודעת האזהרה עוזרת, אך לשוכר הסרבן העקשן שגם לאחר 35 ימים (לאחר קבלת האזהרה) לא פינה את הנכס – יינתן צו לפינוי פיזי מהנכס הן של השוכר והן של מטלטליו, ואם יש צורך (שוכר אלים וכד') תתואם משטרה לצורך הפינוי.
כאן גם המקום לציין כי יש להמשיך לפעול גם לאחר הפינוי על מנת לקבל מהשוכר החזר הוצאות ההליך המשפטי והפינוי.

סיוע משפטי

על אף שאין זה הכרחי מבחינה חוקית שתהליך זה יתבצע באמצעות עורך דין, ברור שמי שאינו בקיא בהוראות החוק ובדקויותיו עלול להביא לעיכוב בהליכים, לאבד זמן יקר ועל כן גם ממון. הדבר נכון במיוחד במקרים שבהם השוכר נעזר בעצמו בסיוע משפטי, שינסה למצוא כל טעות קטנה, אם בתביעה ואם בהסכם השכירות, בכדי להפנות ההליך למסלול "רגיל" מה שיגרום לעיכוב פינויו של השוכר. עורך דין המבין בתחום יטפל בתיק במהירות וביעילות, ויוכל גם לייעץ לגבי אופן גביית חובו של השוכר, ולסייע בהגשת תביעת פיצויים מהשוכר בגין הפרת החוזה.

המדריך ללוקחי הלוואות משכנתא

ציבור רחב בישראל בכלל, וזוגות צעירים בפרט, יותר מתמיד, מתקשים לרכוש דירות. מחירי הדיור מרקיעי שחקים, והמשכנתא מהווה נטל כלכלי לא קל מדי חודש. בנוסף, רבים אינם בקיאים בכל הקשור למושגים מעולם המשכנתאות, דבר המהווה אבן נגף ומרתיע מההתעמקות הנחוצה בנושא. רוצים לקחת משכנתא אך חוששים מלנקוט בצעדים שאינם נכונים? מבולבלים מעודף אינפורמציה  או לחילופין מרגישים בחוסר ידע בתחום? להלן מדריך ראשוני שיעזור לכם לעשות מעט סדר:

מהי משכנתא?

לרוב מדובר בהלוואה לשנים ארוכות, כאשר על נוטלי המשכנתאות לבחור את התמהיל הנכון והמסלול הטוב ביותר בעבורם, אשר להם משמעות כספית ניכרת. להבטחת החזר ההלוואה, הבנק משעבד את הנכס. שעבוד נכס מקרקעין נקרא משכנתא.

כיצד מקבלים הלוואת משכנתא?

על מנת שהבנק יאשר הלוואת משכנתא, נבדקים בקפדנות רבה נתוני המבקש – יכולת ההחזר שלו, שווי הנכס הנרכש ואופן רישום הנכס מבחינה משפטית:

להוכחת יכולת ההחזר – משכירים יידרשו  מספר תלושי משכורת, כאשר מעצמאים תידרש שומת מס אחרונה ואישור רו"ח.

לבדיקת שווי הנכס – הבנק ידרוש הערכת שווי ע"י שמאי מקרקעין מוסמך.

מצבו הרישומי של הנכס ייבדק ע"י הלשכה המשפטית של הבנק. הבנק ירצה לוודא שבעלותו של מוכר הנכס ברורה ונקייה מכל ספק – עיקול, שעבוד, משכנתא או זכות כל צד שלישי אחר. בנושא זה רבה חשיבותו של עורך-הדין מטעמכם: לא אחת קורה שעל פניו הנכס אינו נראה "נקי": עיקול, הערת אזהרה או כל שעבוד אחר המופיעים ברישום, עלולים לגרום לבנק לסרב לבקשת המשכנתא, והקונה המתוסכל נאלץ לוותר על דירה המתאימה לו מכל בחינה אחרת. עורך-דין מיומן ידע, במקרים רבים, לפעול למחיקת אותו מכשול, ולסלול את הדרך לקבלת האישור המיוחל מהבנק.

בחירת מסלולי הלוואה

לאחר קבלת האישור מהבנק, על רוכש הדירה לבחור את משך תקופת ההלוואה, ואת מסלול הריבית הרצוי לו.  ככל שההלוואה תתפרש על פני תקופה ארוכה יותר, ההחזר החודשי יהיה נמוך יותר, אך מי שיכול לעמוד בהחזר חודשי גבוה יותר, ובכך לקצר את תקופת ההלוואה – עשוי להנות מתנאי הלוואה טובים יותר. ישנם תנאי הלוואה רבים, כאשר כמובן שלכל אחד מן המסלולים יתרונות וחסרונות משלו:

  • הלוואות בהן הריבית קבועה מראש וקרן ההלוואה צמודה למדד (המשתנה).
  • הלוואות בריבית קבועה בלתי צמודה, בהן ההחזר החודשי קבוע לאורך כל חיי ההלוואה.
  • הלוואות על בסיס ריבית הפריים.
  • הלוואות צמודות למטבע חוץ.

ניתן גם ליצור תמהיל בו עבור חלק מההלוואה נבחר מסלול אחד, ולחלק – מסלול אחר.

מהי גרירת משכנתא?

מי שכבר רכש דירה משלו ורוצה לעבור לדירה חדשה, תמיד יוכל לגרור את המשכנתא מהדירה הקודמת לדירה אותה הוא רוצה לרכוש. במקרים הללו לא חל שינוי בתנאי ההלוואה – המסלול, עלות הריביות, והתקופה לאורכה משלמים את התשלומים נותרים זהים. כאשר מדובר בהלוואות אשר ניתנו על ידי משרד השיכון, ישנה אפשרות שיחול שינוי בתנאי ההלוואה. כל מי שרוצה לגרור את המשכנתא יוכל תמיד להגיש בקשה לבנק על מנת לקבל משכנתא נוספת, בכדי שיוכל לרכוש את הנכס החדש. ניתן לבקש גרירת משכנתא כאשר מוכרים את הדירה, בטרם מוצאים דירה חדשה, אך אפשרות זו בדרך כלל מוגבלת בזמן. 

סילוק משכנתא

לעיתים, התנאים הכלכליים של נוטלי המשכנתאות משתנים. למשל, הם קיבלו ירושה גדולה, הרוויחו הון מהעבודה או זכו בכסף רב, ואחד הדברים הראשונים שירצו לעשות הוא לסלק את המשכנתא. אולם, בכל הקשור למשכנתאות יש נושאים שחשוב לבדוק. אנשים אשר מעוניינים לסלק משכנתא, חייבים לברר עם הבנק, מהו קנס הפרעון המוקדם אותו יצטרכו לשלם בעבור סילוק המשכנתא. עלות הקנס נקבעת בהתאם לפער בין הריבית הממוצעת במשק, בעת סילוק המשכנתא, לבין הריבית בה בחר נוטל המשכנתא. בחלק מן המסלולים שפירטנו, אין כלל קנס בגין פרעון מוקדם.

מיחזור משכנתא

הלוואת המשכנתא היא ההלוואה הגדולה ביותר אותה ייקח אדם בחייו. התשלומים החודשיים מעיקים לא מעט. אולם, ניתן לשנות את תנאי המשכנתא, כך שייטיבו עם נוטלי המשכנתאות, זאת באמצעות מיחזור. מהלך זה הינו פופולארי למדי, מכיוון שתנאי המשכנתא משתנים. כלומר, מיחזור משכנתא משמעותו לקיחת הלוואה חדשה, בתנאים שונים לגמרי. לעיתים אנשים נטלו משכנתא עם ריבית קבועה. כאשר ממחזרים משכנתא, אפשר לבחור בין ריבית קבועה לריבית משתנה, בזמן שהריבית על התשלומים הרבה יותר אטרקטיבית. ניתן גם לפרוס את החזרי המשכנתא על פני תקופה ארוכה יותר, באופן שהתשלום החודשי יהיה נמוך יותר ויעיק פחות על ההתנהלות הכלכלית השוטפת של נוטלי המשכנתא. עם זאת, חשוב לדעת, מיחזור משכנתא איננו חף מעלויות. בעת המיחזור, נוטלי המשכנתאות יחושו את עולה של הבירוקרטיה, יידרשו בתשלום עמלה, ולעיתים אף בתשלום קנס. זהו מצב קלאסי של עלות מול תועלת.

לסיכום, כל מי שנטל הלוואת משכנתא בעבר, רצוי שיהיה מודע לכך שניתן לפרוע אותה בפירעון מוקדם, כולה או חלקה, או למחזר אותה על מנת להקטין את ההחזר החודשי.

שינויי חקיקה שייכנסו לתוקף בשנת 2017 בעולם העבודה

שנת 2017 בפתח וזוהי הזדמנות מצוינת לסקור את החוקים והשינויים שחלו בעולם העבודה ואשר התמורות בהם יבואו לידי ביטוי כבר מה -1.1.2017.

מכסת ימי החופשה בחוק חופשה שנתית

שינוי החקיקה הראשון שעתיד להיכנס לתוקפו מתייחס לעדכון מכסת ימי החופשה בחוק חופשה שנתית.

בהתאם לתיקון בחוק יתווסף יום חופשה אחד לכל עובד המועסק אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה עד חמש שנים ובמילים אחרות לעובד ששבוע עבודתו בן חמישה ימים יהיה זכאי כעת ל 12 ימי חופשה ( בעבר 10), ועובד ששבוע עבודתו בו 6 ימים יהיה זכאי כעת ל14 ימי חופשה ( בעבר 12).

התיקון לחוק חופשה שנתית עלה והתקבל ביוזמת חברת הכנסת רחל עזריה וח״כים נוספים והיא עברה בקריאה שניה ושלישית ב8.2.2012.
עיון בהצעת החוק מלמד כי מטרת התיקון היא להשוות את כמות ימי החופשה של עובדים בעלי וותק של עד 4 שנים לכמות ימי החופשה של עובדים בעלי וותק של 5 שנים ומתוך מטרה שגם לעובדים בעלי וותק של עד4 שנים יהיה אפשרות לצבור 16 ימי חופש לכל שנת עבודה, זאת מתוך הראייה וההבנה כי חוקים, כדוגמת חוק חופשה שנתית שנחקק לפני ב-1951, כבר אינם תואמים לתנאים הרווחים כיום בשוק העבודה וכך בין היתר ניתן יהיה לצמצם את הפער קיים בין מספר ימי החופשה המזערי הנהוג במרבית מדינות ארגון ה-OECD, שישראל נמנית עליהם, שהנם כ-20 ימים בממוצע, לבין מספר ימי החופשה המזערי הנהוג בישראל.
הוספת ימי חופשה שנתית כאמור גם תאפשר להתמודד עם הפער בין ימי החופשה במערכת החינוך ובין ימי העבודה במשק, המכביד מאוד על עובדים שהם הורים לילדים מכיוון שאם מנכים מימי החופשה הללו את ימי החגים, חופשות הילדים וימי המחלה הראשונים, הרי שאותם עובדים מוצאים עצמם בתוך פרק זמן של חודשים בודדים ללא ימי חופשה.
בהתאם לתיקון 15 לחוק חופשה שנתית נקבע כי למספר ימי החופשה השנתית בעלי וותק עד 4 שנים במקום העבודה או אצל אותו מעסיק יתווספו 2 ימי חופשה. מהלך זה יתבצע בשתי פעימות, כאשר הפעימה הראשונה נכנסה לתוקפה כבר ב 1.7.16 והגדילה את מספר ימי החופשה ל-15 ימי חופשה. הפעימה השניה תכנס לתוקפה ביום 1.1.2017, ומספר ימי החופשה יעלה ל-16 ימים.
יש לציין מדובר בימי חופשה ברוטו והם כוללים את ימי המנוחה השבועית.
כדי לפשט את העניין מצורפת טבלה המציגה את ימי החופשה לעובד עד 4 שנות וותק לפני ולאחר התיקון לחוק.

המצב המשפטי זכאות לימי חופשה ברוטו שבוע עבודה בן 5 ימי עבודה שבוע ימים בן 6 ימי עבודה
לפני התיקון 14 10 12
1.7.16-1.1.17 15 11 13
1.1.2017 ואילך 16 12 14

חוק שכר מינימום

ב1.1.2017 יכנס לתוקפו תיקון לחוק שכר מינימום ( הפעימה השלישית) וממועד זה יעודכן שכר המינימום על 5,000 ₪ ( 26.88 ש״ח לשעה). בעניין שכר המינימום נזכיר כי בסוף שנת 2017 יעודכן שכר המינימום פעם נוספת ( פעימה רביעית)  ויעמוד 5300 ש״ח. 

ההסכם הקיבוצי שנחתם בין ההסתדרות ונשיאות הארגוניים העסקיים בדצמבר 2014, נקבע כי שכר המינימום יעלה עד לגובה של 5,000 ש״ח ב-3 פעימות.
פעימה ראשונה נכנסה לתוקף ב-1.4.2015 ושכר המינימום שעמד על 4,300 ש״ח, עודכן ל-4,650 ₪. בפעימה 2 שהתקבלה ב-1.7.2015 עלה שכר המינימום ל-4,825 ש"ח לחודש החל מחודש ינואר 2017 תתעדכן עליית שכר המינימום בפעם השלישית כך שכשר המינימום יעלה ויעמוד על 5000 ש״ח.
ההסכם הקיבוצי קבע כי עליית שכר המינימום תתאפשר רק אם יוצא לו צו הרחבה שיחיל אותו על כל המשק או שתוכנו יאומץ בחקיקה, ובעקבות זאת אושר, בחקיקת בזק, תיקון לחוק שכר מינימום המחיל את עקרונות ההסכם על כל העובדים במדינה. נוסיף בהערת אגב כי בחודש 3/2015 נחתם הסכם קיבוצי נוסף לפיו תתקבל עלייה נוספת בשכר המינימום ( פעימה רביעית) והוא ויעודכן ל-5300 ש״ח. עלייה זו מותנית בהוצאת צו הרחבה או תיקון חקירה שיכיל את פרטי ההסכם על ככלל המשק. במידה יוצא צו הרחבה שיכיל את פרטי ההסכם הקיבוצי על כלל העובדים.

פנסיה

עדכון שלישי שיכנס לתוקף הוא לעניין גובה ההפרשות הפנסיוניות. החל מינואר 2017 שיעור ההפרשות הפנסיוניות יעמוד על 18.5% משכר העובד ( 6%  – חלק העובד לתגמולים, 6.5%- חלק המעסיק לתגמולים ו-6% חלק המעסיק לפיצויים).

לא רק העובדים השכירים זוכים להטבה בהפרשות לפנסיה אלא גם החל ממועד זה יחוייבו העצמאים בביצוע הפרשות פנסיוניות, כאשר עצמאי שהכנסתו היא עד למחצית מהשכר הממוצע במשק יחויב להפריש 4.45% לטובת חיסכון פנסיוני ועצמאי שהכנסתו עומדת על מחצית מהשכר הממוצע במשק ועד לגובה השכר הממוצע במשק יחויב להפריש 12.25% לחיסכון פנסיוני.

יחסי עבודה מא עד ת

תחילת יחסי העבודה:

1. חתימה על הסכם עבודה/ טופס הודעה לעובד על תנאי עבודתו. – הסכם העבודה מעגן את ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים לעניין תנאי ואופן העסקת העובד בעבודה. מרגע קבלת העובד לעבודה, מחויב המעסיק להעביר לידיו הסכם עבודה ובו מפורטים כל פרטי העסקתו של העובד, כולל שכרו, שעות עבודתו, מי מנהלו הישיר ומהו התפקיד לשמו נקלט לעבודה.

** חשוב לציין כי סעיפים בהסכם העבודה שתכליתם עומדת בניגוד להוראות חוקי העבודה לא יתקבלו מבחינה משפטית ועלולים להיחשב כלא חוקיים.

2. חשוב לדעת כי כל שינוי בתנאי העבודה צריכים לבוא לידי בטוי בכתב ויש למסור לעובד הודעה בדבר תנאי העסקתו בכל שינוי שיש.

3. המועד לתשלום שכר עבודה – שכר שלא משולם עד ל-9 לכל חודש עוקב יחשב כשכר מולן. ככל וה- 9 לחודש חל ביום המנוחה על המעסיק לדאוג לביצוע תשלום קודם לכן.

** חשוב לדעת שהלנת שכר מינימום מהווה עבירה פלילית

** אם לא שולם השכר במועד ניתן לפנות בתלונה ליחידה לאכיפת חוקי העבודה במשרד הכלכלה וכן ניתן להגיש תביעה בבית הדין לעבודה (תוך עמידה במועדים הקבועים בחוק)

4. מסירת תלוש שכר היא חובה על פי חוק. ניתן לתבוע מעסיק בגין אי מסירת תלוש שכר והוא מסתכן בתשלום פיצויים לדוגמא (ללא הוכחת נזק) של עד 5000 ₪ לכל תלוש.

שמירת זכויות במהלך העבודה

5. במהלך העבודה יש לכונן יחסי עבודה תקינים המקיימים את הוראות החוק והפסיקה יש לשים לב לדברים הבאים:

5.1 ** תשלום שכר מינימום – אין לשלם לעובד שכר שעתי אשר ערכו השעתי נמוך משכר המינימום המשולם במשק. כיום שכר המינימום עומד על 25.94 ₪ לשעה. הזכות לקבלת שכר מינימום הינה זכות קוגנטית עליה לא ניתן לוותר.

5.2 ** תשלום שעות נוספות – שבוע העבודה בישראל הינו בן 43 שעות. ככל ועובדים בשעות נוספות על המעסיק לשלם גמול על עבודה בשעות נוספות, כאשר על השעתיים הראשונות ישולם 125% ועל יתר השעות ישולם 150%.

כמו כן, יש להבחין האם מדובר בעובד שעתי העובד 5 ימים בשבוע לבין עובד שעתי העובד 6 ימים בשבוע.

החישוב עצמו נעשה על בסיס יומי ושבועי בלבד.

חוק שעות עבודה ומנוחה קובע שורה של תפקידים שאינם מזכים בתשלום שעות נוספות: מדובר בשוטרים, עובדי שב"ס, עובדי מדינה שעבודתם נחוצה גם מעבר לשעות העבודה, דייגים ויורדי ים, אנשי צוות אוויר, תפקידי הנהלה או תפקידים הדורשים מידה מיוחדת של אמון אישי ואשר לא ניתן לפקח על עבודתם.

גם עובדים זרים אשר מועסקים בתפקידי סיעוד אינם זכאים לתשלום שעות נוספות.

5.3 ** תשלום דמי הבראה – לאחר צבירת וותק של שנת עבודה מלאה (12 חודשי עבודה קלנדריים) זכאי כל עובד לתשלום דמי הבראה. דמי ההבראה משולמים בהתאם לחלקיות המשרה של העובד.

5.4 ** תשלום חגים – יש לבחון ראשית, האם מדובר בעובד שעתי או בעובד חודשי. עובד חודשי היוצא לחופשת חג, שכרו אינו נפגע והוא למעשה ממשיך לקבל שכר מלא. לעומתו עובד שעתי יקבל תשלום בעד ימי חג רק במקרים הבאים:

  • לעובד וותק בעבודה של 3 חודשים
  • החג אינו חל בשבת
  • העובד הוא עובד שעתי
  • העובד עבד יום לפני החג ויום אחרי החג, או לחילופין לא עבד בשל דרישת המעסיק שלו לעבוד.

בישראל יש 9 ימי חג בשנה (חגים יהודיים)

לא ניתן לוותר על הזכות לקבלת תשלום בעד ימי חג ,שכן זוהי זכות קוגנטית שלא ניתן לוותר עליה.

ככל ועובד עבד במהלך החג הוא זכאי לתשלום מוגדל (150%)

** תשלום חופשה – במהלך תקופת העבודה צובר כל עובד ימי חופשה, כאשר המינימום לצבירה הוא בהתאם לחוק חופשה שנתית. כיום עומדת המכסה המינימאלית לימי חופשה לעובד על 12 ימי חופשה.

ניתן לנצל במהלך העבודה את ימי החופשה, כנגד יום החופשה שנוצל ישולם לעובד שכר השווה לשכרו הרגיל.

המעסיק יכול להוציא את העובדים שלו לחופשה מרוכזת בת 7 ימים לפחות, תוך מתן הודעה מוקדמת לכך.

5.5 ** דמי מחלה- כל עובד במהלך עבודתו צובר ימי מחלה אותם יוכל לנצל ולפדות במהלך מחלתו. מדי  חודש ניתן לצבור יום וחצי בגין מחלה ובסך הכל 18 ימי מחלה בשנה.

כאשר עובד יוצא לחופשת מחלה בעבור היום הראשון לא ישולם לו שכר. בעבור הימים השני והשלישי ישולם לו רק מחצית משכרו היומי, ובעבור ביום הרביעי ואילך למחלה ישולם לו מלוא שכרו.

עובד שיוצא לחופשת מחלה נדרש להציג אישור רפואשוטרים, עובדי שירות בתי הסוהר, עובדי המדינה שתפקידם מחייב לעמוד לרשות העבודה גם מחוץ לשעות העבודה הרגילות, יורדי ים ועובדי דיג, אנשי צוות אויר, עובדים בתפקידי הנהלה או בתפקידים הדורשים מידה מיוחדת של אמון אישי ועובדים שתנאי עבודתם ונסיבותיה אינם מאפשרים למעביד כל פיקוח על שעות העבודה והמנוחה שלהם למעסיק בתוך 3 ימים.

לא ניתן לפטר עובד במהלך חופשת מחלה.

סיום יחסי העבודה:

6. יחסי העבודה יכולים שיסתיימו בפיטורין על ידי המעסיק או בהתפטרות מצידו של העובד שתהא מראש ובכתב.

כאשר מחליט מעסיק לבחון את המשך העסקתו של העובד בעבודה, עליו לזמן אותו לשיחת שימוע לפני פיטורין, כאשר במסגרת הזימון עליו לפרט את הסיבות שבגינן העובד נקרא לשיחת השימוע.

ההזמנה לשיחת השימוע צריכה להיות במכתב , מספר ימים בטרם ביצוע השיחה ועליה לכלול פרטים ספציפיים כגון: מועד ומקום עריכת השימוע, מול מי יערך השימוע, מהן העילות בגינן מוזמן העובד לשיחת השימוע. כמו כן יש ליידע את העובד כי הוא רשאי להגיע עם נציג מטעמו ואף עם חבר וועד ככל וישנו במקום העבודה.

מטרת השיחה היא לאפשר לעובד להתכונן לאפשרות שעבודתו תופסק והוא יפוטר ולמעשה לתת לו הזדמנות אמיתית וכנה להשמיע את דבריו ואת טענותיו כנגד הטיעונים שמעלה כלפיו המעסיק.

שיחת השימוע צריכה להתקיים כאשר למעסיק אין החלטה מגובשת מראש וחשוב שהוא יגיע לשיחת השימוע בנפש חפצה  ובניקיון כפיים.

שימוע שנערך אך למראית עין,הינו פסול ופגום ויכול להקנות לעובד פיצוי כספי בשל הליך פיטורין שאינו כדין.

לאחר עריכת השימוע ושמיעת טענות העובד על המעסיק לקבל החלטה ולהעבירה לידי העובד. מומלץ שלא למסור את ההחלטה באותו היום אלא לשבת ולבחון את דבריו ורק לאחר מכן לקבל החלטה אמיתית ושקולה.

עם קבלת ההחלטה בדבר פיטורי העובד, יש למסור הדבר לידיעתו.

7. הודעה מוקדמת לפני פיטורין

עובד או מעסיק שהחליטו לסיים את יחסי העבודה בין הצדדים, צריכים למסור במעמד הודעת ההתפטרות/פיטורין גם הודעה מוקדמת.

הפיטורין/ ההתפטרות אינם נכנסים לתוקפם באופן מידי אלא רק לאחר מתן הודעה מוקדמת בטרם פיטורין/ התפטרות ושמטרתה לתת לצד השני זמן הסתגלות ומציאת מקום עבודה חלופי/ עובד חלופי.

ככל והמעסיק פיטר את העובד אך באופן מידי ולא נתן לו הודעה מוקדמת, יחוייב המעסיק בתשלום תקופת ההודעה המוקדמת במלואה.

לא ניתן לנצל את ימי החופשה הצבורים במהלך תקופת ההודעה המוקדמת אלא אם מתקבלת הסכמת המעסיק ובתנאי שלפחות 14 ימים מתוך תקופת ההודעה המוקדמת לא ינוצלו לחופשה.

לא ניתן לחפוף את תקופת ההודעה המוקדמת לתקופת שירות במילואים

עובד שהתפטר ולא נתן הודעה מוקדמת כנדרש על פי הוראות החוק – רשאי המעסיק לנכות משכרו את גובה הסכום שהיה משולם לו בעבור תקופת ההודעה המוקדמת.

הזכות להליך שימוע תקין

הזכות להליך שימוע תקין

הזכות לקיים הליך שימוע בטרם קבלת החלטה על פיטורי עובד, אינה קבועה באילו מחוקי העבודה. הליך השימוע הינו למעשה יציר הפסיקה ומטרת לקיים הליך פיטורין תקין, פטור מהחלטות הנגועות בסממנים לא מקצועיים , תוך שהוא נותן לעובד הזדמנות אמיתית והוגנת להשמיע את דבריו כנגד הפיטורין.

פיטורי עובד מבלי שנערך לו שימוע כדין, הינם פסולים ועלולים לעלות למעסיק אלפי שקלים ככל ויחליט העובד לתבוע בבית הדין לעבודה

כיצד עורכים הליך שימוע תקין?

על מנת לקיים את הליך השימוע באופן תקין ראשית יש להזמין את העובד לשיחת השימוע.

ההחלטה בדבר פיטורי העובד יכולה להתקבל רק לאחר עריכת השימוע – המעביד צריך להיות נקי כפיים ולנהל את השימוע בתום לב.

יש לזמן את העובד לשיחת שימוע זמן סביר מראש כדי שיוכל להיערך בטרם קיום השיחה.

מכתב ההזמנה לשימוע צריך לפרט מתי ומול מי יערך השימוע, באיזה מקום הוא יערך ומהן הסיבות בגינם העובד מוזמן לשיחת שימוע ושבשלן הוא עומד בפני פיטורין. יש לציין כי באפשרות העובד להגיע מיוצג לשיחת השימוע וכן כי אם במקום העבודה יש ועד עובדים, אזי יכול נציג הוועד להשתתף בשיחת השימוע אם העובד מעוניין בכך.ו

מכתב הזמנה לשימוע שאינו כולל את כל הפרטים הללו מעלה ספק בדבר נכונותו ועלול לגרום לקבלת ההחלטה כי השימוע נערך שלא כדין

במהלך שיחת השימוע עצמה

יש לאפשר לעובד להשמיע את טענותיו כנגד הנימוקים לפיטוריו, כפי שפורטו בכתב ההזמנה. יש לתת לדברי העובד את המשקל הראוי מתוך רצון אמיתי לבחון את המשך ההעסקתו ולא משום שההחלטה כבר התקבלה מראש.

יש לאפשר לעובד לעיין במסמכים של המעסיק, עליהם הוא מסתמך. על המעסיק להפנות את העובד לאירועים ספציפיים שהיוו את הסיבה לזימון העובד לשימוע

נקודות חשובות

תמיד ניתן לבקש לדחות את מועד השימוע אם לא ניתן מספיק זמן מראש או אם אחד מהפרטים שאמורים להירשם במכתב ההזמנה לשימוע אינו מופיע.

לאחר שיחת השימוע

לאחר שיחת השימוע ולאחר שנשמעו דברי העובד ביחס לטענות שהועלו כלפיו, על המעביד לקבל החלטה בדבר המשך העסקת העובד.

את ההחלטה יש לקבל לאחר שקילת ובחינת מלוא הדברים שנאמרו בשיחת השימוע ולא כלאחר יד.

יש למסור את ההחלטה לעובד בכתב.

חשוב לזכור שהחלטה שמתקבלת בתוך פרק זמן קצר (קרי יום, מספר שעות) תיחשב על ידי בית הדין לעבודה כהחלטה שהיתה ידועה מראש ולכן רצוי למסור החלטה בדבר המשך העסקת העובד לאחר שקילת הטענות, דבר שלוקח  יום –יומיים באופן סביר.

האם אתם זכאים לתשלום על ימי החג?

מעניין אתכם לדעת האם אתם זכאים לתשלום על ימי החג? או אולי שאתם המעסיקים פטורים מתשלום דמי חגים לעובדיכם?

הנה מספר עובדות שחשוב לקרוא ולזכור

ישנם 9 ימי חג (יהודיים) בשנה והעובד יהיה זכאי לתשלום עבור ימי החג שבהם נעדרו מעבודתם רק בהתקיים 3 תנאים:
1.עובד בשכר
2.וותק מעל 3 חודשים
3.עבד יום לפני החג ויום לאחר החג (וככל שנעדר נעשה הדבר בהסכמת המעסיק).

בעבור חג שיחול ביום השבת לא יהיה העובד זכאי לתשלום ובמקומות בהם נהוג שבוע עבודה בן חמישה ימים (א-ה) גם חגים שיחולו ביום שישי לא יקנו זכאות לתשלום בגינם, שהרי ממילא העובד לא נוהג לעבוד ביום זה.
ומה קורה לגבי עובד אשר עובד בפועל במהלך יום החג? במקרה זה, זכאי העובד לקבל גמול נוסף על עבודתו.
עובד שעבד במהלך החג יהיה זכאי לתוספת של 50% משכרו הרגיל עבור כל שעת עבודה.

שעות נוספות בזמן עבודה בחגים, מזכות את העובד בגמול נוסף, כאשר בעבור השעתיים הנוספות הראשונות ישולמו 175% ובעבור שאר השעות הנוספות ישולמו 200% – תוספת של 50% לשכר הרגיל בעד כל שעת עבודה .

** ראוי לציין כי עובד שהוא בן למשפחה שכולה רשאי להיעדר מעבודתו ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה והטרור והיעדרותו לא תיפגע בזכותו לתשלום דמי חג בעד יום העצמאות.
** עובדים זרים בתחום הסיעוד לא יהיו זכאים לדמי חג בעד עבודתם במהלך החג אולם הם כן זכאים לפיצוי בשווי שכר עבודה של יום עבודה.
** יש לזכור כי צו ההרחבה בעניין דמי חגים אינו חל על כלל העובדים במשק ויתכנו מקרים בהם יהיו זכאים העובדים לתנאים מיטיבים בהתאם לצווי ההרחבה החלים עליהם במקום עבודתם.

לבדיקת זכאותכם ו/או חובתכם בתשלום דמי חג, מוזמנים לפנות למשרדנו.

חזקת התא המשפחתי

חזקת התא המשפחתי
או "לא תמיד חייבים לשלם מיסים"…

מאמר זה עוסק בהיקף תחולת חזקת התא המשפחתי לעניין שיעורי מס רכישה ומס שבח. מטרתו לבהר באילו מקרים או/ו מצבים זכאי מוכר דירת מגורים לפטור ממס שבח, ובאילו סיטואציות חלה עליו חבות המס. במאמר יאוזכר פס"ד פלם (להלן:"הלכת פלם")1 אשר מתקף את מועד החלת חזקת התא המשפחתי למועד יצירת התא,ומבהר מהו הדין האמור בהכלת מס שבח על נכסים טרם יצירת התא המשפחתי,

וכן בהתייחס להסכם ממון הקיים בין בני הזוג או/ו קיומם של נכסים חיצוניים בחזקתו של אחד מבני הזוג. על כל כך נרחיב במאמר שלהלן.

מהי חזקת התא המשפחתי?

חזקת התא המשפחתי הינה קבועה בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג- 1963 הן לעניין שיעורי מס הרכישה המופחתים ברכישת  דירה יחידה , והן לעניין הפטור ממס שבח במכירת דירת מגורים.

מהי המשמעות של חזקת התא המשפחתי בחוק?

ההיבטים של מס שבח בנושא חזקת התא המשפחי בחוק : פרק חמישי  לחוק, שעניינו פטור ממס שבח במכירת דירת מגורים מזכה, קובע  כי "לעניין פרק זה יראו מוכר ובן זוגו, למעט בן זוג הגר דרך קבע בנפרד, וילדיהם שטרם מלאו להם 18 שנים למעט ילדים נשואים–כמוכר אחד".

הווה אומר, המוכר דירת מגורים מזכה יהיה זכאי לפטור ממס שבח בעת מכירת הדירה אם לא מכר בארבע השנים שקדמו למכירה האמורה דירת מגורים אחרת הזכאית לפטור ממס. אולם, אם בת זוגו של המוכר מכרה דירה בתקופה האמורה, הלה לא יהיה זכאי בעת העסקה לפטור ממס שבח בגין מכירת דירתו. חזקה כאמור, חלה בהתאמה גם לגבי ילדיו הקטינים של המוכר, שאינם נשואים.

ההיבטים של מס רכישה בנושא חזקת התא המשפחי בחוק, סעיף 9  לחוק מגדיר את המונח "דירה יחידה" כ"דירת מגורים שהיא דירתו היחידה של הרוכש בישראל ובאזור. על-פי סעיף  16א; לעניין הגדרה זו יראו דירת מגורים כדירה יחידה גם אם יש לרוכש, נוסף עליה,

דירת מגורים שהושכרה למגורים בשכירות מוגנת לפני התאריך  1 בינואר 1997 , או דירת מגורים שחלקו של הרוכש בה הוא פחות מ-25%".

סעיף 9 (ג1א) לחוק קובע חזקה לפיה "יראו רוכש ובן זוגו, למעט בן זוג הגר בדרך קבע בנפרד, וילדיהם שטרם מלאו להם 18 שנים,

למעט ילד נשוי – כרוכש אחד". מסעיף זה נובע כי אם אדם רכש דירת מגורים, שהיא דירתו היחידה, הלה לא יהיה זכאי לשיעורי מס רכישה מופחתים, אם לבת הזוג של הרוכש, יש דירה או חלק מדירה העולה על 25%, הרשומים על שמה. חזקה כאמור, חלה בהתאמה גם לגבי ילדיו הקטינים של הרוכש, שאינם נשואים.

פרשנות בנושא חזקת התא המשפחתי:

ביום 12.4.2011 פורסמה הוראת ביצוע 5/2011 על ידי רשות המיסים, אשר עוסקת בהשלכות חזקת התא המשפחתי הן בנוגע למס השבח והן בנוגד למס הרכישה. פסק הדין המנחה בעניין תחולת חזקת התא המשפחתי ברכישת דירה יחידה כאשר בבעלות אחד מבני הזוג דירה נוספת מלפני הנישואין הינו ע"א 3185/03 מנהל מס שבח מקרקעין מרכז נ' שחר פלם, פ"ד נט(1) 123.

בפסק דין זה נקבע כי יש להחיל את חזקת התא המשפחתי רק ממועד יצירת התא וביחס לרכישות שבוצעו במהלך הנישואין ולא לפני כן. בעניין זה בין בני הזוג נחתם הסכם ממון אשר קבע כי הנכסים שנרכשו לפני הנישואין יישארו בבעלות נפרדת. בית המשפט העליון מנמק את הכרעתו, בין היתר, בכך שהחזקה נקבעה כהוראה הנוגדת תכנון. לפיכך, מקום בו עוד לא נוצר כלל התא המשפחתי, אין חשש לניצול לרעה של הקלת המס על ידי יחוס דירות באופן מלאכותי לבני המשפחה השונים.

השלכות הנובעות מהלכת פלם ומהוראת הביצוע:

מה ההשלכות של הלכת פלם בהעדר הסכם ממון בין בני זוג; מה קורה עם דירה נוספת שנרכשת רק על ידי אחד מבני הזוג, שעבורו זו דירה ראשונה; האם יש השלכה להלכת פלם על הפטור במס שבח בעת מכירת דירת מגורים; יישום ההלכה לאחר פירוק התא המשפחתי.

1.תחולת הלכת פלם בהעדר הסכם ממון וביחס לנכסים חיצוניים (ירושה, מתנה): נקבע כי הלכת פלם חלה על בני הזוג בין אם יש הסכם ממון ובין אם לאו, ללא קשר למועד הנישואין (קרי לפני או אחרי כניסתו לתוקף של חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג 1973).

בית המשפט קבע כי אין תחולה לחזקת התא המשפחתי לעניין מס רכישה, בנוגע לדירות שנרכשו על ידי אחד מבני הזוג טרם הנישואים (להלן: "נכסים חיצוניים"), וכי קו הגבול לתחולת החזקה הוא הקו של יצירת התא המשפחתי. באשר לנכסים חיצוניים נקבע כי אין ליצור שיתוף בנכסים חיצוניים למעט במקרים חריגים: מגורים משותפים, מימון משותף, תשלום משכנתא משותף ודמי שכירות המשתלמים לחשבון בנק משותף.

במקרה שקיים הסכם ממון אשר מכריע בשאלת הזכויות הקנייניות של בני הזוג, וכן מתקיים אחד מהמקרים החריגים שלהלן, הסכם הממון גובר ובהתאם להלכת פלם לא ניתן להחיל על נכס שכזה את חזקת התא המשפחתי.

2. יישום הלכת פלם ברכישת דירת מגורים על שם אחד מבני הזוג לאחר שנוצר התא המשפחתי: ללאה דירה מלפני הנישואין. לאחר הנישואין רכש בעלה יעקב דירה על שמו בלבד. במקרה זה, יש לראות את לאה כמי שרכשה מחצית מהדירה הנוספת, ולכן מחצית הדירה תחויב במס רכישה כדירה שנייה ומחצית הדירה תחויב במס רכישה כדירה ראשונה.

עמדת רשות המיסים היא שיש לראות את בן הזוג שלו דירה מלפני הנישואין (בן הזוג הראשון), כמי שיש לו דירה נוספת במהלך הנישואין, על אף העובדה שבן הזוג השני רכש אותה על שמו בלבד במהלך הנישואים. כך יראו את בן הזוג הראשון כמי שרכש דירת מגורים נוספת ויחולו מדרגות מס הרכישה המתחייבות בשל דירה שנייה ואת בן הזוג השני כמי שרכש דירה יחידה.

3. יישום הלכת פלם לגבי הפטור ממס שבח: בערעור שונה 2979/97 דינה מור ואח' נ' מנהל מס שבח מקרקעין ב"ש [פורסם בנבו],

נקבע שאדם אשר רכש דירה לפני הנישואין ומבקש למכור אותה במהלך הנישואין, לא תשלל זכותו לפטור בשל פטור שנוצל על ידי בן הזוג האחר לפני שנוצר התא המשפחתי.

כעת עולה השאלה מה לגבי דירה משותפת שנרכשה במהלך הנישואין. האם גם במקרה זה יוכל אותו בן זוג שטרם ניצל את זכאותו ליהנות מהפטור על אף שבן הזוג השני ניצל כבר את הפטור לפני הנישואין? עמדת רשות המסים היא שכן. קרי, במכירת חלקו של בן הזוג שניצל את הפטור לפני הנישואין יבוא במניין הפטורים הפטור שניצל לפני הנישואין בעוד לבן זוגו לא יבוא הפטור שנוצל במניין הפטורים.

4. יישום הלכת פלם לאחר פירוק התא המשפחתי: עמדת הרשות היא כי כמו שנפסק בהלכת פלם, יש להחיל את חזקת התא המשפחתי רק בעת קיומו של התא כך גם במקרה של פירוק התא לא ניתן להביא בחשבון במניין הפטורים את אותם הפטורים שניצל בן הזוג השני במהלך קיומו של התא המשפחתי.

 יש לציין כי ניתן לתקן שומה תוך 4 שנים מיום שאושרה, בין היתר במקרה של טעות, ולכן ניתן להגיש בקשה לתיקון שומה לפי הלכת פלם והוראת הביצוע האמורה.

1.ע"א 3185/03 מנהל מס שבח מקרקעין מרכז נ' שחר פלם, פ"ד נט(1) 123