עורך דין הליכי גירושין

כשמדברים על הליכי גירושין הכוונה היא לדיונים, בקשות ומגוון מצבים בעלי הקשר משפטי הנכללים בכל הליך גירושין. הליך גירושין מעצם טבעו הוא הליך מורכב, ארוך ורב שלבי שלרוב אורך זמן רב. ככל שהסוגיות רבות ומורכבות יותר וככל שחילוקי הדעות בין בני הזוג רבים יותר כך גדלים גם מורכבותו ומשכו של ההליך.

הליך גירושין מתחיל בהחלטה להתגרש ומאז עובר שלבים רבים מאד ו"תחנות עצירה" לא מעטות עד להשלמת הגירושים בפועל וקבלת הגט המיוחל שהופך כל אחד מבני הזוג לגרוש כהלכה. רבות מהתחנות הללו כוללות מפגש, ייעוץ ומעורבות של עורך דין גירושין בשל הפן המשפטי המשמעותי בכל הליך גירושין; אבל רק חלק מאותו פן משפטי נחשב להליכי גירושין משפטיים. כינוי זה שמור לתחנות בהן מחייב הדיון אינטראקציה עם בית משפט. כל זוג שעובר גירושין בישראל סביר שיגיע מתי שהוא לדיון בין כותלי בית המשפט, אבל יש בני זוג שיגיעו לדיונים יותר מאחרים ויש כאלה שעניינם יידון ויוכרע בבית משפט משך שנים ארוכות.

הליכי גירושין משפטיים במהלך פירוק החבילה הזוגית מתקיימים באחד מבתי המשפט הבאים – בית משפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני. הקשר בין הליך גירושין לדיון בבתי משפט אלה וכל הליכי הגירושין הקשורים לערכאות המשפטיות הללו  מעלים לא מעט שאלות שעל כולן נשתדל להשיב.

1. מה זה בית משפט לענייני משפחה ומה סמכותו?

בית משפט לענייני משפחה הוא בית דין אזרחי במעמד של בית משפט שלום. חוק בית בית המשפט לענייני משפחה עוסק בהגדרת סמכותו של בית משפט זה וקובע, בין היתר, את סדרי הדין החלים בו. על פי החוק בית משפט לענייני משפחה מוסמך לדון בהיבטים שונים של דיני משפחה ומעמד אישי. כדי לפשט את הענין ניתן לבוא ולומר כי לבית המשפט לענייני משפחה הסמכות להכריע בסכסוכים משפחתיים. כל אימת שצדדים לסכסוך הם בי משפחה בדרגה ראשונה ושנייה, הסכסוך ביניהם – כמעט על כל רקע – יידון ויוכרע בבית משפט לענייני משפחה. בין התחומים הנידונים ומוכרעים בבית משפט זה נמנים התחומים הבאים – גירושים, תשלום מזונות, משמורת על ילדים, אפוטרופסות, צוואה וירושה, קביעת אבהות, אימוץ, חטיפת ילדים ועוד.

2. מה זה בית דין רבני ומהי סמכותו?

בית דין רבני הוא בית משפט בו יושבים דיינים אשר פוסקים בסוגיות שונות ומגוונות על פי ההלכה היהודית והמשפט העברי. לבית הדין הרבני סמכות ייחודית לעסוק בענייני נישואים וגירושים. כלומר, רק בית דין רבני יכול להכריע ולדון בסוגיות ספציפיות של נישואים וגירושים. בנוסף יש לו סמכות לדון בעניינים הכרוכים בגירושים בין בני זוג יהודים בישראל (סוגיות ממון ורכוש, סוגיות משמורת; סוגיות הנוגעות לתשלום מזונות וכיו"ב). עוד יש לו סמכות דיון בתחומים כגון, גיור קביעת מעמד אישי, הצהרת אבהות ועוד.

3. מה הקשר בין בית דין רבני לבין בית משפט לענייני משפחה?

בית דין רבני ובית משפט ענייני משפחה הם בעלי סמכות מקבילה לדון בענייני גירושין בעוד שרק בית דין רבני יכול לדון ולהכריע ספציפית בנישואין ובגירושין של בני זוג יהודים בישראל, שני בתי משפט יכולים לדון בשאלות הנלוות לגיושים ביניהם – בית משפט לענייני משפחה ובית דין רבני. זוהי הסמכות המקבילה – גם בית הדין הרבני הוא בעל סמכות וגם בית מפשט לענייני משפחה הוא בעל סמכות להכריע בנושאים הקשורים לסכסוכים זוגיים סביב רכוש, משמורת, מזונות וכיוצא באלה.

4. מהם ההבדלים  בין בית דין רבני לבין בית משפט לענייני משפחה?

ההבדלים בין שני בתי המשפט הללו רבים ומשמעותיים. בית הדין הרבני הוא בית דין דתי המחיל את ההלכה היהודית והמשפט העברי על מנת להכריע בדיונים ובשאלות העומדים בפניו. בית המשפט לענייני משפחה הוא בית דין חילוני אזרחי המחיל את החוק הישראלי. סדרי הדין והחוקים בשני בתי הדין שונים לחלוטין ועל כן סביר כי יחליטו אחרת בכל דיון שיתנהל בפניהם, גם אם יהיה זה אותו הדיון, אותם הצדדים ואותן הנסיבות – סביר כי התוצאות וההכרעות של שני בתי המשפט תהיינה שונות, מה ששופך אור על החשיבות של השאלה היכן יידונו ויוכרעו ההליכים הקשורים לתהליך הגירושין בין בני זוג.

5. אם לשני בתי המשפט המשפט סמכות מקבילה היכן יתקיים הדיון בעניינם של בני זוג מתגרשים?

שאלה מרכזית וחשובה זו מוכרעת על ידי מה שמכונה "מירוץ ערכאות" או מירוץ סמכויות"

6. מה זה מירוץ סמכויות?

זהו מצב הנובע מכך שלשני בתי המשפט – בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה סמכות מקבילה לדון באותם העניינים. בשל מצב זה מתקיים מירוץ בין בתי המשפט – מי מהם שיקנה סמכות לדון ולהכריע בענייני בני הזוג הוא שינצח במירוץ. המירוץ מוכרע על ידי עיתוי – בית המשפט שקיבל ראשון תביעה בעניינם של בני הזוג קנה את הסמכות לדון בכל ענייניהם של בני הזוג. מרגע שמוגשת לבית משפט תביעה או בקשה לפתיחת תיק בבית משפט מסוים,ירוכזו כל העניינים הנוגעים לבני הזוג (פרט לענין הגירושים עצמם שתמיד יוכרע בבית הדין הרבני) בבית המשפט הזה ; ולבית המשפט השני אין סמכות לדון באלה בכלל.

7. האם ומדוע עדיף לנשים בהליך גירושין לפנות לבית משפט לענייני משפחה?

ברוב המקרים עדיף לאשה שתיק הגירושים שלה ושל בעלה יפתח ויתנהל בבית משפט לענייני משפחה ולא בבית הדין הרבני. הסיבה לכך נובעת מכך שבית הדין הרבני מחיל על העניין את הדין העברי, שהוא דין הלכתי ועל פי רוב מפלה את האשה לרעה ורואה במעמדה מעמד נחות משל הבעל; ואילו בית המשפט לענייני משפחה מחיל את הדין האזרחי, דין מדינת ישראל שהוא, לרוב, שוויוני יותר.

יחד עם זאת, העדפת בית הדין הרבני על ידי גברים והאזרחי על ידי נשים איננה תמיד מוצדקת ואסור שתיעשה באופן אוטומטי. במקרים רבים דווקא עדיף לאישה שהדיון יתקיים בבית הדין הרבני והיא תמצא שם יותר אמפתיה, יותר זכויות ותגשים יותר מטרות.

השאלה היכן עדיף שיידון כל עניין תלויה בנסיבות רבות ובמשתנים מגוונים ועל כן רק עורך דין מומחה לדיני משפחה יוכל להמליץ היכן להתחיל לדון בעניין.

8. האם ומדוע עדיף לנשים בהליך גירושין לפנות לבית דין רבני?

לא תמיד עדיף לנשים לפנות לבית הדין הרבני כדי שידון בתביעה לגירושים ובעניינים נלווים לה. יש הטוענים כי דווקא פניה לבית המשפט לענייני משפחה היא תמיד עדיפה. אנחנו נבהיר: זה לא שחור ולבן ואין חוק ברור וחד משמעי בעניין שתופס לכולם. הכל שאלה של נסיבות ומאפיינים, של בני הזוג, של המצב, של הפרידה, של הגורמים לפרידה, של המצב הכלכלי, של מטרות בני הזוג ועוד. אין ספור משתנים משפיעים על השאלה לאיזה בית משפט ראוי ורצוי לפנות.
עם זאת ניתן למנות מקרים בהם עדיף לאשה לפנות דווקא לבית דין רבני ולא לבית משפט לענייני משפחה:

א. במקרה של בגידה: אם הפרידה היא על רקע בגידת הבעל באשה בתי הדין הרבניים יפעילו יותר רגישות ואמפתיה כלפי האשה וגם יוכלו לפסוק כי ישולמו לה דמי כתובתה וכן יפסקו לה פיצויים. לרוב מדובר בסכום כסף נכבד והוא לעתים עדיף לאשה על פני חלוקה רכושית על פי החוק האזרחי.

ב. במקרה בו האשה זקוקה מאד לסעדים כגון מדור ספציפי וכן למזונות אשה למרות שהיא עובדת – יש לעתים סיכוי רב לזכות באלה בבית דין רבני ולא בבית משפט לענייני משפחה (צו מדור ספציפי כלל איננו בשימוש בבית משפט אזרחי).

ג. אפילו במקרה בו האשה בוגדת יכול להיות שעדיף יהיה לה להתדיין בבית דין רבני. זהו אמנם מקרה קלאסי בו האשה נענשת ומופלית לרעה אל מול הגבר אך גם בנסיבות מסוימות עונש זה יכול להיות עדיף לה על פני המצב בבית דין אזרחי. רצוי לזכור שה"עונש" המדובר הוא שלילת הכתובה ומתן גט, בעוד החלוקה הרכושית היא לפי חוק יחסי ממון. במקרים בהם עורך הדין יסיק כי החלת החוק וביטול הכתובה ישתלמו יותר לאשה, שממילא מייחלת לגט, הדיון בבית דין רבני יהיה לה עדיף.
כן.