מאמרי מקור ומן התקשורת

במקטע זה תוכלו להתעדכן אחר כל פרסומי המשרד, מאמרי מקור ומן התקשורת

גם בית המשפט המחוזי קבע – האופציות יחולקו במועד המימוש

גם בית המשפט המחוזי קבע – האופציות יחולקו במועד המימוש

בתיק אשר מתנהל במשרדנו, בשיתוף עם עו"ד שמואל מורן, ניתן בחודש יוני 2017 פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה (כב' השופט נחשון פישר) בו נקבע לראשונה ובאופן תקדימי, כי אופציות שהתקבלו אצל מי בני הזוג במהלך חיי הנישואין, ונקבעו כחלק מהרכוש המשותף, יחולקו בהתאם לשווין במועד המימוש.

לפני מספר ימים, אימץ בית המשפט המחוזי מרכז (כב' השופטת מ.ברנט, כב' השופט צ.ויצמן וכב' השופטת ח.קיציס), את מסקנותיו של בית המשפט לענייני משפחה, דחה את ערעור הבעל וקבע כי יש להותיר את מועד חלוקת האופציות, על פי שווין במועד המימוש העתידי ולא במועד הקרע.

בית המשפט המחוזי, בפסק דין מקיף ומנומק, סקר הן את הקביעות של בית המשפט לענייני משפחה והן את הוראות החוק והפסיקה הרלוונטיים וקבע באופן ברור, כי הפיתרון הראוי, הנכון והצודק ביותר הוא, דחיית מועד חלוקת שווי האופציות למועד מימושן בפועל.

בפסק הדין, ניתן למצוא מספר קביעות מהותיות ביותר לעניין האופן שבו מחולקים נכסים בין בני זוג, ואשר יש בהן להשליך על האופן שבו יבוצע איזון משאבים בעת פירוד:

בית המשפט עושה אבחנה בין "המועד הקובע" לעריכת האיזון, קרי המועד שבו מתגבשות היקף הזכויות המשותפות אשר יתחלקו בין הצדדים, לבין "המועד למימוש".

בית המשפט קובע כי אין הכרח לבצע הערכת שווי לרכוש המשותף במועד הקרע, וניתן להקדים או לאחר את המועד ובכול מכוח סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה מכוח סעיפים 6 ו- 8 לחוק יחסי ממון:

…" אמור מעתה, אין בית המשפט מוגבל אך ורק להקדמת מועד הערכת שוויו של נכס למועד הקרע אלא גם לאיחורו. ומהו המקור הנורמטיבי לכך? כפי שנרמז בבע"מ4860/16 הנ"ל, דומה כי הדברים עולים מתוך האמור בסע' 6 לחוק יחסי ממון המורה את הדרך למימוש הזכות לאיזון.." (ראה סעיף 33 לפסק הדין).

בית המשפט מפרש את סעיף 6 לחוק יחסי ממון, כמי שמאפשר לבית המשפט לענייני משפחה, מכוח סמכותו הטבעית, לנהוג בגמישות רבה, בכל הנוגע לאופן איזון ביצוע המשאבים בעת פירוד, לרבות מועדי הביצוע:

…" מילים אחרות סע' 6 (ג) לחוק מאפשר לבית המשפט לקבוע את אופן הביצוע ומועדי הביצוע לאיזון המשאבים של כלל הנכסים או חלקם. סע' זה אינו מגביל כלל ועיקר את מועד הביצוע למועד הקודם למועד הקרע וברי כי ניתן אף לאחרו למועד הקרע. ודוק, הדיבור "אופן הביצוע" או "מועד הביצוע" הוא רחב וכולל בחובו גם את הדרך הפיזית לביצוע האיזון – אם בעין אם בהערכת שווי, ואף את אופן הערכת שווי הנכסים ובכלל זה עיתויה.

עניין זה מתבקש מתוך תכליתו של חוק יחסי ממון – שווה בנפשך נכס שערכו במועד הקרע זעום וזניח ואולם מימושו מיד ובסמוך לאחר מועד הקרע יאמיר את שוויו לאין ערוך, ברי שלא יהא זה הוגן ובוודאי נוגד את עקרון הצדק החלוקתי להותיר את בן הזוג עם ערכו הפחות והלא ממומש של הנכס אשר צבר במהלך חיי הנישואים עם בן זוגו האחר.."

בית המשפט קובע, כי אין שוני בין חלוקת אופציות לפי השווי במועד המימוש, לבין נכסים אחרים אשר מתחלקים במועד שמאוחר ממועד הקרע, דוגמת קרנות השתלמות שמועד פירעונן לאחר הפירוד, קרנות פנסיה שונות ואף מדמה זאת לכרטיס הגרלה שנרכש במהלך חיי הנישואין, אך ההגרלה והזכייה הן לאחר הפירוד וקובע יש לקבוע את השווי לפי מועד ההגרלה, קרי מועד המימוש.

לעניין הפרטני של האופציות, קובע בית המשפט המחוזי, כי מדובר בנכס בלתי סחיר, שמועד מימושו מאוחר לפירוד ושוויו המירבי יתקבל, אם יתקבל במועד עתידי בלתי ידוע. קרי קיים פוטנציאל לרווח מהותי (אך גם להפסד). בנסיבות אלו, נקבע, כי אין כל סיבה למנוע מאחד מבני הזוג למצות את או נכס באופן מיטבי יותר מבן הזוג השני.

שלושת השופטים אימצו את קביעת בית המשפט לענייני משפחה, לפיה ביצוע החלוקה בהתאם לשווי במועד הקרע, ישקף ערך חלקי או ספקולטיבי בלבד של האופציה, אשר אינו מתאים לאיזון משאבים במסגרת משפחתית, בשל הרצון לשאוף לאיזון ושוויון בחלוקת הנכסים.

בית המשפט המחוזי, מוסיף קביעות חדשניות נוספות על גבי אלו שכבר התקבלו בפסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה ומחזק את מעמדו של עיקרון השוויון בעת חלוקת נכסים משותפים.

הפירוש שמעניק בית המשפט המחוזי לחוק יחסי ממון ולסמכות של בית המשפט לענייני משפחה לבצע את אופן האיזון והחלוקה של הנכסים המשותפים, הינו בעל חשיבות רבה לאופן שבו יבוצע איזון רכושי בין בני זוג, במיוחד בנכסים ששווים צפוי להאמיר בחלוף הזמן.

לקריאת הכתבה במגזין דה מרקר לחצו כאן>>

לקריאת פסק הדין המלא לחצו כאן>>

"מה שעולה בזול בסוף עולה ביוקר"

מכירים את האמרה המפורסמת – "מה שעולה בזול, בסוף עולה ביוקר"? לקוח של משרדנו, למד לאחרונה על בשרו עד כמה היא נכונה ומדוייקת.

ניסיון ורצון לצמצם בהוצאות הגדולות בעת רכישת דירה, הוביל לכך שההליך מול הקבלן התבצע ללא ליווי וייעוץ משפטי. התוצאה הייתה שגיאות חמורות בתחשיבי מיסוי, אשר עשויות לגרום ללקוח נזקים בסך מאות אלפי שקלים.

רוצים להימנע מתשלומי מס מיותרים? המשיכו לקרוא.

לפני זמן מה, התקבלה במשרדנו פנייה מאדם אשר בעקבות רכישת דירה, נחתה בתיבת הדואר שלו ביום בהיר אחד דרישת תשלום מרשויות המס בגובה מאות אלפי שקלים. הלקוח נזעק ונדהם ופנה לעו"ד מאור אסולין, בבקשה שייבחן את העניין ויבין על איזה רקע הגיעה דרישת התשלום.

בדיקה ראשונית ומהירה של עו"ד אסולין, הובילה למסקנה כי משום שהלקוח לא היה מיוצג בעת הרכישה, וביצע את הפעולות לבדו, נפלו טעויות מהותיות בדיווחים שהועברו לרשויות המס.

כך למשל, הלקוח כלל לא היה מודע לכך שדירה קודמת בה החזיק בעבר, עדיין רשומה על שמו, דבר שהוביל לחבות מס מוגברת בשל בעלות על מספר דירות.

בנוסף, הדיווח על העסקה נעשה ללא מתן תשומת לב לכך שבתחילת שנת 2018, נכנסה לתוקפה הטבת מיסוי משמעותית למי שבבעלותו יותר מדירה אחת. כלומר, הגשת הדיווח לרשויות המס לאחר 1.1.18 הייתה חוסכת לאותו לקוח אלפי שקלים, אותם שילם לחינם.

ככל ואותו לקוח היה מיוצג בעת הליך הרכישה, ייתכן מאוד וניתן היה לחסוך בתשלומי המס ששילם, ובוודאי להימנע מכך שיקבל דרישות תשלום בהיקף של מאות אלפי שקלים. כיום פועל עו"ד אסולין מול רשויות המס בניסיון לתקן את השגיאות שנעשו, ואנו מבטיחים לעדכן בתוצאות.

המסקנה – אלוקים מצוי בפרטים הקטנים. ייצוג משפטי מקצועי בהליכי מכירת ורכישת דירה, עשוי לחסוך לכם מאות אלפי שקלים ושכר הטרחה שמשולם עבור הליווי יכול להתברר כהשקעה הטובה ביותר שעשיתם.

פנו אלינו עוד היום לקבלת ייעוץ ראשוני בנוגע להליכי מכר ורכישה של נכסי מקרקעין

חתונה אזרחית וגירושים-מה הדין?

בשנים האחרונות יותר ויותר זוגות נישאים בחתונה אזרחית בחו"ל.

במידה שגם אתם שוקלים לקשור את גורלכם בגורל אהובכם באופן הזה, כדאי שתדעו כי ברוב המקרים, משרד הפנים ייטה להכיר בנישואים. עם זאת, אם אתם ובני הזוג שלכם משתייכים לדת היהודית, הרבנות אמנם לא חייבת להכיר בנישואים אך עדיין יכולה לקבוע כי עליכם להתגרש כדת וכדין או לעבור הליך להתרת הנישואין במקרה שחלילה תפרדו.

עסקאות מקרקעין חשודות

מסמך שפרסמה הרשות לאיסור הלבנת הון מנחה כיצד לזהות עסקאות מקרקעין שחשודות בשימוש ב"כסף שחור". "מסמך הדגלים האדומים" מיועד בעיקר לבנקים וגופים פיננסיים המחוייבים בדיווח לרשות, אך הוא רלוונטי גם עבור רוכשים, מוכרים וקבלנים – שעלולים להיות קורבן תמים לעסקאות לא מדווחות. ראו הוזהרתם.

לפרטים המלאים:

https://www.protocol.co.il/…/%D7%AA%D7%A1%D7%9E%D7%99%D7%A0…

חלוקת רכוש משותף

בני זוג שמתגרשים נאלצים לחלק ביניהם את הרכוש המשותף.

אופן החלוקה ייקבע בהתאם לאחת הדרכים הבאות:

הסכם ממון – במידה שבני הזוג ערכו הסכם מסוג זה לפני הנישואים או במהלכם. שימו לב: הסכם זה צריך לאשר בפני בית משפט, בית דין או נוטריון

הסכם גירושין – לאחר שהצדדים מחליטים להיפרד הם מנהלים מו"מ באמצעות עורכי הדין כדי לסיים את הנישואים בהסכם ומבלי לנהל הליכים משפטיים מיותרים או לחילופין כדי לסיים את ההליכים המשפטיים שהחלו

הגשת תביעות ל"איזון משאבים" ופירוק שיתוף בבית המשפט למשפחה – מדובר בתביעה לחלוקת הכספים והזכויות שבני הזוג צברו במהלך הנישואים, ופירוק השיתוף בדירת המגורים ובנכסי נדל"ן משותפים אחרים

לקבלת ייעוץ מקצועי בדיני משפחה פנו אלינו

יפוי כח מתמשך – הגדירו היום איך יראה המחר

תיקון חדש לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, מאפשר לכל אדם בגיר, לערוך שורה של מסמכים, שבעזרתם יוכל להגדיר ולקבוע כיצד ינוהלו ענייניו, במידה וחלילה ייקלע למצב שבו לא יוכל לקבל החלטות. גולת הכותרת היא יפוי הכח המתמשך, אשר באמצעותו תוכלו גם אתם להחליט היום, איך יראה המחר.

בשנת 2017, נכנס לתוקפו תיקון משמעותי ביותר לחוק הכשרות המשפטי והאפוטרופסות, אשר הסדיר, לראשונה, את האפשרות של אדם לקבוע במידה רבה, כיצד יראה עתידו ומי יטפל בענייניו, במידה וחלילה יגיע למצב רפואי/בריאותי או אחר, שאינו מאפשר לו לקבל החלטות.

עד התיקון לחוק, ברוב המכריע של המקרים, בעת שאדם נקלע למצב שמנע ממנו לקבל החלטות ו/או לנהל את ענייניו, היה מתמנה לו אפוטרופוס, בדרך כלל בן משפחה קרוב, שהיה אמון על הסדרת ענייניו של חסוי.

כעת ולאחר התיקון לחוק, יכול כל אדם בגיר, לתת בעצמו את ההוראות העתידיות ולפרט את האופן שבו ענייניו ינוהלו בעת הצורך, על ידי גורם שיקבע על ידו. יפוי הכח המתמשך, יכול שיהיה למכלול של עניינים, לרבות אישיים, רפואיים וכספיים, ויכול שיהיה רק לחלק מהעניינים. כמו כן, ניתן למנות מספר מיופי כח, אשר פועלים ביחד או לקבוע מיופה כח נפרד לכל עניין ועניין.

מדובר במהפכה של ממש לעומת המצב הקודם. בעקבות התיקון, יכול האדם, מרצונו ובשלב שבו הוא מבין ומסוגל לקבל החלטות, לקבוע במידה רבה את עתידו ולשלוט בתהליכים שיקרו, ככל וחלילה יקלע למצב שבו לא יוכל לנהל את ענייניו.

על פניו, נראה כי מדובר בעניין "פעוט" או "פשוט" – בוחרים מיופה כח, חותמים על טופס ובכך מסיימים. בפועל מדובר בסוגייה מורכבת הרבה יותר, הואיל והיא נוגעת ברבדים האישיים והמשפחתיים העמוקים ביותר. האדם המבקש למנות מיופה כח, צריך להקדיש מחשבה רבה ומשמעותית לזהות מיופי הכח שימנה, הסמכויות שיעניק להם ורמת הפירוט והדיוק של הנחיותיו.

הואיל ומדובר במסמך משפטי בעל משמעות רבה, נדרשת הבנה מעמיקה של רצון האדם והדרך שבה ירצה לחיות את חייו, במידה וחלילה מצבו לא יאפשר לו להתנהל באופן עצמאי.

משרדנו, אשר מאז ומתמיד דגל בהצבת הלקוח במרכז, נמצא כאן על מנת לסייע לכם ולבני משפחתם, במלוא הרגישות והמקצועיות, לערוך את יפוי הכח המתמשך וכן שורה נוספת של מסמכים, אשר יאפשרו לכם להגדיר כיצד יראה עתידכם.

צרו עימנו קשר לצורך קבלת מידע נוסף, כדי גם אתם תוכלו להחליט היום, איך יראה המחר.

לחצו כאן

 

לפני שאתם חותמים על חוזה, כדאי לוודא שסעיפיו נותנים מענה למצבים עתידיים, שעלולים להתרחש לאחר ביצוע העסקה (למשל, במקרה של הפרת ההסכם וכדומה). אחרת, אתם עלולים למצוא את עצמכם מתכתשים במשך שנים בבתי המשפט

מאור אדרי וחברת ההפקות "ג'רני" התנצחו בתביעות הדדיות, מי זכה?
הזמר הסכים שהופעותיו ישווקו באופן בלעדי ע"י החברה במשך 3 שנים, אך זמן קצר לאחר מכן החל לשווק אותן בעצמו. הסכסוך על הפרת ההסכם, שהתגלגל ב-4 השנים האחרונות בין הערכאות, הסתיים באחרונה בפיצויים הדדיים. לקריאת כתבתו המלאה של עורך הדין מאור אסולין שהתפרסמה במגזין מאקו  לחצו כאן.

 

נפגעתם על ידי רשות? יש מה לעשות. חשוב לזכור שגם לאזרח הקטן יש זכויות. קראו עוד במאמר שנכתב על ידי עורך דין מאור אסולין ממשרדנו

בעל קרקע בצפון הארץ תבע את תאגיד המים "סובב שפרעם" לאחר שגילה שבוצעו בה עבודות להנחת קו ביוב ללא הסכמתו. התאגיד טען שהעבודות בוצעו בהסכמה, אך ביהמ"ש לא השתכנע. לקריאת כתבתו המלאה של עורך הדין מאור אסולין שהתפרסמה במגזין כלכליסט  לחצו כאן.

 

הוכה על ידי אשתו – וקיבל פטור ממזונות

גבר עזב את הבית בין השאר על רקע אלימות מצדה של אשתו, ובית הדין חייב אותה לקבל גט. היא סירבה, והדיינים קבעו שבינתיים הוא לא חייב לשלם לה. מוזמנים לקרוא את כתבתו של עו"ד אור אריה שהתפרסמה היום במגזין האינטרנט Ynet.  לחצו כאן לקריאת הכתבה.

 

עורך דין גירושין בתל אביב-הסכם גירושין חלוקת אופציות

הבעל הקים סטארט-אפ – גרושתו תיהנה מהאקזיט

פסק הדין התקדימי בו זכה משרדנו בשיתוף פעולה עם עורך דין שמואל מורן צובר תאוצה ומתפרסם בכלי התקשורת ובמדיות האינטרנטיות השונות. להלן הכתבה שהתפרסמה במגזין האינטרנט Ynet. לחצו כאן לקריאת הכתבה.

 

עובד בסטארט-אפ? גרושתך תיהנה מהאקזיט

מאמר שהתפרסם על ידי עורכת הדין שני רויטמן בפורטל פסק דין על פסק הדין התקדימי בו זכה משרדנו בדבר זכאותה של לקוחתנו,  בחצי משווי האופציות של בעלה לשעבר,  רק לאחר מכירת החברה ולא לפי שווי האופציות במועד הפרידה-לפני כשלוש שנים.

לקריאת הכתבה לחצו כאן>>

עורך דין גירושין בתל אביב-הסכם גירושין חלוקת אופציות

חלוקת אופציות בעת המימוש בין בני זוג-פסק דין תקדימי

כפי שהבטחנו, אנו שמחים להביא לעיונכם את פסק דינו המלא של כב' השופט נחשון פישר מבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, אשר הכריע לראשונה ובאופן תקדימי, כי האופציות שצבר הבעל ממקום עבודתו במהלך חיי הנישואין, יחולקו בהתאם לשוויין בפועל במועד המימוש ולא על פי שווין במועד הפירוד, כפי שהיה נהוג עד כה.
מדובר בפסק דין ייחודי, מכיוון שבית המשפט נדרש לראשונה לדון ולהכריע בסוגיה שלא נדונה עד היום – מועד ביצוע איזון המשאבים בין בני זוג , באופציות המוענקות לעובדים. נדגיש כי על אף שבעניין זה ניתנו מספר פסקי דין לאורך השנים, לא קיימת הלכה לעניין חלוקת אופציות. מדובר בפעם הראשונה שבה ניתן פסק דין העוסק אך ורק בסוגייה זאת ומכריע כיצד יש לחלק אופציות עתידיות בין בני זוג – האם במועד מימושן או במועד הפירוד?
גולת הכותרת של פסק הדין, היא קביעת בית המשפט כי יש לחלק את האופציות על פי שווין במועד המימוש בפועל.
בית המשפט אימץ את טענותינו, כי מכיוון שהאופציות נצברו במהלך החיים המשותפים, ואין מחלוקת על היותן משותפות לצדדים, יש מקום, מכוח עקרונות "הצדק, ההגינות והשוויון", לאפשר לאשה להיות שותפה להמשך "החלום" המשותף וליהנות מהפירות, שזרעיהם נשתלו במהלך החיים המשותפים.
בית המשפט קבע, כי יש למנוע פגיעה כלכלית באשה, וחלוקת האופציות על פי שווין במועד הפירוד, היה גורם לפגיעה כאמור. בית המשפט סקר את הפסיקה בעניין זה, וקבע, כי לאור עקרונות העל של דיני המשפחה, יש מקום לחרוג מהעיקרון שקובע כי בעת פירוד יש מקום לבצע הפרדה כלכלית מוחלטת בין הצדדים.
בית המשפט קבע, כי כאשר על הפרק עומדת לצדדים הזדמנות לקבל סכומי כסף משני חיים, כתוצאה ממימוש האופציות, יש מקום לאפשר לשניהם ליהנות מפירות האופציות, על אף שבפועל הן מוחזקות על ידי הבעל בלבד.
חשוב לציין, כי קביעת בית המשפט, מתבססת בין היתר, על כך הצהרת האשה, כי היא מוכנה ליטול על עצמה גם את הסיכון הגלום בהמשך אחזקת האופציות. כלומר, האשה הבהירה כי ברצונה להיות שותפה שווה לסיכוי, אך יחד עם זאת גם לסיכון, במידה ושווי האופציות יירד ולא יעלה.
מדובר בקביעה חדשנית ומרחיקת לכת, אשר משנה באופן מהותי את ההסתכלות על ההיבט הכלכלי של פירוד בין בני זוג. בית המשפט למעשה "השווה" את התנאים בין הצדדים גם בעניין אופציות ומנע עוול גדול מאוד שיכול היה להיגרם לאשה, במידה והיה נקבע כי תקבל את חלקה באופציות על פי שווין במועד הפירוד.

לקריאת פסק הדין המלא לחצו כאן >>

עורך דין גירושין בתל אביב-הסכם גירושין חלוקת אופציות

גירושין עם אופציה לאקזיט

סיקור תקשורתי בYnet לפסק דין תקדימי בתיק אותו ניהל משרדנו, ביחד עם עו"ד שמואל מורן. בית המשפט לענייני משפחה, קבע היום לראשונה כי בעת פירוד בין בני זוג, תהא האשה זכאית לחלקה באופציות שצבר הבעל במקום עבודתו, בעת מימושן בפועל ולא כפי שהיה נהוג עד עתה – במועד הפירוד. מדובר בפסק דין ראשוני וחדשני, אשר משנה מהותית את האופן שבו תיערך חלוקת אופציות בין בני זוג בעת פירוד. לקריאת הכתבה לחצו כאן>>

 

יום הזכרון לחללי מערכות ישראל וחללי פעולות האיבה והטרור ויום העצמאות

ערב יום הזכרון וערב יום העצמאות הם ימים קשים רגשית לרבים מהעובדים במשק הישראלי ולכן חשוב שכל מעסיק ו/או עובד ידעו כיצד יש להתנהל ביום זה.

ערב יום הזכרון הינו יום עבודה רגיל לכל דבר ועניין ועובד המעוניין להיעדר מהעבודה ביום זה נדרש לפנות בבקשה מסודרת למעסיק. ככל שזה נעדר מהעבודה, הרי שינוכה לו יום חופשה בהתאם.

יום הזכרון עצמו (ערב יום העצמאות) נחשב ליום בו לעובד זכות בחירה האם להיעדר מן העבודה ביום זה או לאו, כמובן שהיעדרות היא על חשבון מכסת ימי החופשה של העובד. חשוב לציין שעובד המעוניין להיעדר ביום זה, צריך להודיע על רצונו עוד מבעוד מועד.

מכיון שיום הזכרון עצמו (או ערב יום העצמאות), מהווה למעשה ערב חג, הרי שבעבור עבודה בפועל במקום עבודה בו עובדים 6 ימים בשבוע, יהיה יום העבודה בן 7 שעות, מעבר לכך יחשב הדבר לעבודה בשעות נוספות. ואילו במקום עבודה בו שבוע העבודה בן 5 ימים בשבוע, יהיה יום העבודה בן 8 שבוע (אך ישולם על 9 שעות).

מה לגבי עובד אשר קרוב משפחתו הוא חלל מערכות ישראל או חלל פעולות האיבה והטרור?

במקרה זה רשאי העובד להיעדר מעבודתו ביום הזכרון, כאשר שכרו אינו נפגע בשל היעדרותו ואף אין לנכות לו את ההיעדרות ממכסת ימי החופשה הצבורים לו

יום עצמאות מהווה יום שבתון. עובד הנאלץ לעבוד ביום העצמאות ושמקום עבודתו כלול ברשימת מקומות העבודה שיש להפעילם ביום העצמאות זכאי לגמול בגין עבודה ביום חג ויום חופשה חילופי, או תשלום של 200% בגין העבודה בפועל ובגין השבתון.

בהתאם לפסיקת בית הדין לעבודה, ככל ומקום עבודה שאינו נמנה על מקומות העבודה שיש להפעילם בחג המעביד אינו רשאי לכפות על עובדיו לעבוד בחג העצמאות.

עורך דין דיני עבודה בתל אביב

חופשת הלידה תוארך בשבוע!

סוף סוף זה קרה, חופשת הלידה תוארך בשבוע שלם נוסף! משרדנו גאה לקחת חלק במהלך ההיסטורי הזה בו הצלחנו להאריך את חופשת הלידה בעוד שבוע ומעכשיו תהיה זכאית כל אם בחופשת לידה ל15 שבועות בתשלום.

השינוי הזה חשוב לא בגלל שזו הארכה של שבוע נוסף, אלא משום שמדובר בשינוי חברתי ותפיסתי ששם את המשפחה במרכז לשם שינוי, אנחנו בהחלט בדרך הנכונה!

לקריאת הכתבה שהתפרסמה בMako לחצו כאן>>

זכויות עובדים במהלך החגים

זכויות עובדים במהלך החגים

אז לאיזה זכויות זכאים עובדים במהלך ימי החג הקרבים? ומה כדאי שכל מעסיק ידע כאשר הוא מעסיק עובדים בתקופת החגים?

בשנה יש 9 ימי חג (יהודיים) המזכים את העובדים בתשלום בגינם בהתקיים תנאים מסויימים. כל עובד זכאי לצאת לחופשת חג בהתאם לדתו.

עובד לא יהודי אשר יוצא לחופשת חג בחגים לא יהודיים, אלא בחגים החלים בהתאם לדת שלו, לא יקבל כפל תשלום (הן על חגי דתו והן על החגים היהודיים). העובד יהיה זכאי לדמי חופשה שנתית עבור היעדרותו במהלך החגים היהודיים, וממכסת ימי החופשה השנתית שצבר ינוכו ימים אלה.

עובדים חודשיים: עובדים ששכרם משולם על בסיס חודשי זכאים לקבל תשלום מלא בחודש בו מתקיימים חגים. כלומר שכרו של עובד חודשי אינו נפגע בשל ימי החג והוא מקבל שכר מלא באותו החודש.

כאשר מדובר בעובדים שעתיים או יומיים או על בסיס תפוקה המצב מעט שונה. אלה יהיו זכאים לתשלום בעד ימי החג רק אם הוא עומד בשלושה תנאים מצטברים

  1. עובד לפחות 3 חודשים במקום העבודה.
  2. העובד לא נעדר מהעבודה יום לפני החג ויום לאחר החג.
  3. החג לא חל ביום השבת ו/או ביום אחר בו לא נהוג לעבוד במקום העבודה.

במהלך ערב החג קובע חוק שעות עבודה ומנוחה כי יום העבודה יהיה בן שעה אחת פחות מהנהוג. כלומר במקום עבודה בו נהוג שבוע עבודה בן 6 ימים ויום העבודה הרגיל עומד על 8 שעות עבודה, יעבדו בערב החג 7 שעות בלבד ובמקום עבודה בו נהוג שבוע עבודה בן 5 ימים ויום העבודה עומד על 9 שעות, יעבדו בערב החג 8 שעות בלבד. יחד עם זאת יש להדגיש כי לעובד ישולם תשלום בעבור יום עבודה מלא ואין להפחית ממנו את שעת העבודה שהוא יוצא מוקדם יותר.

נקודה נוספת היא בעניין עובדים המבקשים להיעדר בערבי החג והשאלה החוזרת – "האם יש לנכות חצי יום חופש או יום חופשה מלא? " נבהיר כי דין יום חופשה בערב חג הינו כדין יום חופשה ביום רגיל, דהיינו יש לנכות יום חופשה במלואו. יחד עם זאת אין מניעה לקזז פחות מיום חופשה מלא ככל והדבר נהוג בבית העסק או קבוע בהסכם.

ימי העבודה המתקיימים בתקופת חול המועד נחשבים לימי עבודה רגילים ומלאים, אלא אם קיימות הוראות מיטיבות בהסכמים קיבוציים או אישיים. בשולי הדברים נציין כי בתי עסק רבים מנהיגים נוהג לפיו בחול המועד עובדים ימים מקוצרים. נוהג זה מחייב את המעסיק להמשיך ולפעול בדרך זו.

 

ומה לגבי חופשה מרוכזת בחול המועד?

כידוע החופשה מוסדרת על ידי המעסיק ומכאן כי יש באפשרותו של כל מעסיק להחליט כי במהלך חול המועד יסגר בית העסק והעובדים יצאו לחופשה מרוכזת. החלטה זו כפופה לשני תנאים מקדימים :

  1. יש להודיע לעובדים על החופשה המרוכזת לפחות שבועיים מראש, ובתנאי שהחופשה בת 7 ימים לפחות.
  2. יש לוודא כי לעובד יש מספיק ימים בצבירה. לעובד שאין מספיק ימים לניצול לצורך חופשה מרוכזת, אין להוציאו לחופשה.

התשלום בעד עבודה במהלך החג:

עובד שעבד במהלך יום החג עצמו זכאי לתשלום בעד עבודתו בגובה 150%.

ככל שהעסקת העובד בחג נעשתה מתוך הכרח ולא מבחירתו החופשית, יהיה העובד זכאי הוא לתשלום בעבור אותו יום כיום עבודה, בצירוף הגמול בעבור עבודה בחגים, דהיינו, יהיה זכאי לתוספת של 150%% לשכרו.

ככל שהעובד עבד בחג גם שעות נוספות יהיה זכאי לתשלום גם בגינן ובהתאם לתחשיב להלן:

בעבור השעתיים הראשונות יקבל 150% בגין העבודה בחג+ 25% בגין שעות נוספות = 175% סך הכל.

בגין כל שעה נוספת מעבר לשעתיים יקבל העובד 150% בעד עבודה בחג+ 50% בגין שעות נוספות = 200% סך הכל

כמובן שככל וקיימים הוראות מיטיבות בהסכמים קיבוציים ו/או בהסכמים אישיים, הרי שההוראה המיטיבה היא שתחול לפי העניין.

מתנות בחגים:

באופן עקרוני אין חובה לתת מתנה לחג ואולם אם המעסיק נהג לעשות כן, הוא מחויב להמשיך בכך. הפסקה בנוהג עלולה להביא לכדי הרעה בתנאי העסקתם של העובדים ויתכן ותעמוד להם זכות להתפטר בדין מפוטר עקב הפגיעה בתנאי עבודתם.

יתכן כי בהוראות הסכמים קיבוציים ו/או צווי הרחבה ו/או הסכמים אישיים תתקיים חובה למתן מתנה בחג.

עוד יצוין כי יש להעניק את מתנות החג לכלל העובדים ומבלי ליצור אפלייה בין עובד אחד למשנהו וכן יש לתת מתנה לעובד/ת השוהה בחופשת לידה.

 

מוזמנים לפנות אלינו בכל שאלה נוספת.

 

פיצויי פיטורין

במאמר הבא נסקור את המצבים השונים המזכים עובד בתשלום עבור פיצוי פיטורין. חוק פיצוי פיטורין, תשכ"ג – 1963 , מכיר בתשלום פיצוי פיטורין לא רק במקרה הקלאסי בו משולמים פיצויים לעובד שפוטר מעבודתו לאחר שהשלים שנת עבודה לפחות אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה .
יחד עם זאת, קיימים מקרים בהם גם התפטרותו של העובד מזכה בפיצוי פיטורין (ככל שהשלים שנת עבודה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה)
א. התפטרות לרגל טיפול במצב רפואי לקוי של העובד או של בן משפחתו

בן משפחה מוגדר על פי החוק – בת זוג/ בן זוג של עובד לרבות ידועה בציבור, ילד של העובד לרבות ילד מאומץ או חורג, הורה של עובד, נכדו של העובד או סב/ הורה של בן זוג הגר עם העובד ועיקר כלכלתו עליו.

על מנת שיהיה העובד זכאי לפיצוי פיטורין עליו להיות בעל וותק בעבודה של שנה לפחות וההתפטרות היא מוצדקת בהתאם לממצאים רפואיים.

ב. התפטרות לצורך גידול הילד – הזכאות לקבלת פיצויי פיטורין תקום ככל וההתפטרות נעשתה בטווח של עד 9 חודשים מיום הלידה.

ג. התפטרות הורה שקיבל ילד לאימוץ\ התפטרות לרגל קבלת משמורת על ילד \ התפטרות לרגל טיפול בילד אומנה הזכאות לקבלת פיצוי פיטורין תקום ככל וההתפטרות תעשה בטווח של עד 9 חודשים מיום קבלת הילד.

ד. התפטרות עובדת עקב שהייה במקלט לנשים מוכות – העובדת תהיה זכאית לפיצוי פיטורין בהתקיים 3 תנאים:
1. השלימה שנת עבודה לפחות.
2. התפטרה מעבודתה עקב שהיה במקלט לנשים שחוו אלימות.
3. משך שהייתה במקלט לנשים מוכות לפחות 60 ימים בטרם הודיעה על התפטרותה.

ה. התפטרות לרגל העתקת מקום מגורים.

בכל הנושא של העתקת מקום מגורים יש להבחין בין הסיטואציות השונות:
במקרי התפטרות של מעבר מגורים יש להדגיש כי לא כל מעבר מגורים מזכה בפיצוי פיטורין. חוק פיצוי פיטורין מכיר המתן פיצוי פיטורין במקרים בהם המעבר הינו לרגל נישואיו של העובד, אשר בעקבותיו נאלץ העובד לעבור למקום מגורים אחר עם בן /בת הזוג ובתנאי שהמרחק בין מקום המגורים החדש לקודם עולה על 40 ק"מ, ומקום המגורים החדש רחוק יותר ממקום העבודה.
כמו כן, כאשר עובד בוחר להתפטר לרגל מעבר מגורים מישוב שאינו חקלאי לישוב חקלאי או לחילופין מישוב שלא נחשב לעיירת פיתוח לישוב שכן נכלל ברשימת עיירות הפיתוח , הזכאות לפיצוי פיטורין תקום רק לאחר שהעובד יתגורר בישוב לפחות חצי שנה.

ו. חוזה לתקופה קצובה – כאשר מסתיים חוזה לתקופה קצובה והמעסיק אינו מציע לעובד להמשיך בעבודתו יש לראותו כמפוטר והעובד יהא זכאי לפיצוי פיטורין.

ז. התפטרות עקב הרעה מוחשית בתנאי העבודה – במקרה הזה, ההתפטרות עצמה אינה מספיקה ויש לתת בטרם ההתפטרות , התראה למעסיק לתקן את הפגיעה שנגרמה לעובד. הפסיקה קובעת כי יש לתת הזדמנות אמיתית וראויה לתיקון הפגיעה וככל והמעסיק, ככל שהמעסיק לא תיקן את ההרעה, יוכל העובד להתפטר ולהיות זכאי לפיצוי פיטורין.

ח. התפטרות עובד עונתי לאחר שלא הובטחה לו עבודה רצופה בתום שלוש עונות.

ט. התפטרות לטובת גיוס לשירות סדיר, לשירות לאומי, לטובת מטרה ציבורית או לשירות אזרחי – התנאי שצריך להתקיים על מנת להיות זכאי לפיצוי פיטורין, הוא שהעובד עבד במשך 12 חודשים לפחות במקום עבודתו.

י. התפטרות עובד לאחר שנבחר לראש רשות מקומית או לסגן ראש רשות מקומית.

יא. התפטרות עם הגעה גיל פרישה – עובדים שנקלטו לעבודה לפני גיל הפרישה והתפטרו לאחר שהמשיכו לעבוד מעבר לגיל פרישה (כיום גיל 62 לנשים וגיל 67 לגברים) יהיו זכאים לפיצוי פיטורין.

יב. התפטרות לרגל גיוס למשטרה או לשירות בתי הסוהר – עובד המתפטר לצורך גיוס למשטרה או לשב"ס יהיה זכאי לפיצוי פיטורין ככל ועבד בעבודתו פרק זמן של שנה לפחות, מילא שירות במשטרה או בשב"ס לפחות 6 חודשים, שירותו במשטרה או בשב"ס נפסק בשל אירוע המזכה בפיצוי פיטורים, שירותו במשטרה נפסק בגלל שנמצא בלתי מתאים לשירות אך שלא בשל הפרת משמעת חמורה.

יג. עובד נפטר – במקרה זה יהיו זכאים היורשים לקבל את פיצוי הפיטורין של העובד הנפטר.

מעסיק שנפטר – ככל והעובד עבד אצל המעסיק לפחות שנה, הוא יהיה זכאי לקבל פיצוי פיטורין מתוך העיזבון של המעסיק או מקופת הגמל או קרן הפנסיה שאליה הופרשו כספי הפיצויים על ידי המעסיק בהתאם לחובת ביטוח פנסיוני או על פי הסכם עם העובד לפי סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים.

יד. פיצוי פיטורין כאשר הפיטורין מתרחשים בסמוך להשלמת שנת עבודה – כיום בתי הדין מכירים אף במקרים בהם פוטר העובד בסמוך למועד בו היה צריך להשלים שנת עבודה מלאה, כמקרה בו יהיה זכאי העובד לפיצוי פיטורין כלל והוכח כי פיטוריו נעשו לשם התחמקות מעסיקו מתשלום הפיצויי.

טו. חילופי מעסיקים – הזכות לפיצוי פיטורין קיימת גם בעת חילופי מעסיקים. כאשר עובד במקום העבודה מתחלף המעסיק, יכול העובד להימצא זכאי לקבל תשלום פיצוי פיטורין מהמעסיק הקודם ובעד תקופת העבודה אצלו, זאת גם אם המשיך לעבוד באותו מקום עבודה ותחת המעסיק החדש. ככל שהעובד פוטר בעת חילופי המעסיקים, יהיה זכאי לקבל פיצוי פיטורין במידה והשלים שנת עבודה מלאה. יחד עם זאת, יכול המעסיק החדש לקבל על עצמו, בכפוף למתן הסכמה בכתב מצד העובד , את האחריות לפיצויי הפיטורים שהיה העובד זכאי לקבל מהמעסיק הקודם, אז יהיה המעסיק הקודם פטור מתשלום הפיצויים. ובכל מקרה עתידי בו יפוטר העובד או יתפטר בנסיבות שמזכות בפיצויי פיטורים, תחול החובה לתשלום פיצויי פיטורים על המעסיק החדש וזאת עבור כל תקופת עבודתו של העובד, הן אצל המעסיק הראשון והן אצל המעסיק השני.

סעיף נוסף עליו יש לתת את הדעת בעניין זכאותו של עובד לפיצוי פיטורין הוא במקרים בהם החתים המעסיק את העובד בקבלתו לעבודה על סעיף 14. משמעות הדבר היא שבעת התפטרות יהיה העובד זכאי לקבל את פיצויי הפיטורין אשר צבורים עבורו בקרן הפנסיה או בביטוח המנהלים אף אם טרם השלים שנת עבודה מלאה.

[1] ישוב חקלאי הינו ישוב שמרבית תושביו חקלאים

[1] ישוב באזור פיתוח הוא אחד מהיישובים הבאים: אופקים, אילת, בית-שאן, בית-שמש, דימונה, חצור, ירוחם, כרמיאל, מגדל-העמק, מדרשת שדה בוקר, מצפה-רמון, מעלות-תרשיחא, נתיבות, נצרת-עילית, ערד, צפת, קרית-גת, קרית-מלאכי, קרית-שמונה, שדרות, שלומי, יקנעם-עלית, עכו, טבריה, עפולה, גילון, עצמון, יודפת, יעד, קורנית, שכניה, מורשת, מנוף, מרכז ספיר, יבנאל, כפר-ורדים, הילה, מתת, אדר, עמקה, חרשים, כמון, מכמנים, ורד הגליל, ארשת, עדי, הררית, פרחי אביב, צורית, טל אל, כליל, קציר, מנחמיה, מטולה, מגדל, רמת ישי, ראש פינה, כנרת (המושבה), כפר תבור, יסוד המעלה, מסד, מצפה נטופה, חיספין, אשחר, הר חלוץ, יובלים, מעלה צביה, רקפת, חורפיש, מצפה הושעיה, גבעת אלה, גבעת אבני, אלון הגליל, אבטליון, שורשים.

הורים שבן זוגם במילואים יעבדו שעה פחות ביום

הורים שבן זוגם במילואים יעבדו שעה פחות ביום

לשמחת ציבור המשרתים, ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה ביום 21.2.2017 לקריאה מספר הצעות חוק לפיהן עובד/ת שבן/בת הזוג נמצאים בשירות מילואים פעיל, יזכו לעבוד שעה פחות ביום, בעת תקופת שירות המילואים של בן/בת הזוג, זאת מבלי ששעה זו תנוכה משכרם.

האם יש תנאי סף למימוש ההטבה? כן, על תקופת המילואים להיות לפחות חמישה ימי מילואים, בן/בת הזוג צריכים להיות מועסקים כשכירים במשרה מלאה וכמו כן, גיל הילדים צריך להיות מתחת ל-13 בכדי לזכות בהטבה המדוברת. ההצעה טעונה עדין מספר אישורים נוספים.

הצעת חוק זו ,באם שתאושר, תהיה אוויר לנשימה לבן/בת הזוג שכן כל עול הטיפול במשק הבית ובילדים נופל על  אחד/אחת מהם,  ושעת החופש הזו תקל מאוד על היעדרותו המאולצת של אחד ההורים.

מספר ימי שירות המילואים הפעיל והזכאות להטבה

ההחלטה על מספר הסף של ימי המילואים אשר מהם ואילך תאושר ההטבה ייצרה מחלוקת בין ועדת הכלכלה, לבין אגף התקציבים באוצר. אגף התקציבים ביקש כי ההטבה תינתן לבני/בנות זוג של מי שישרתו 6 ימי מילואים רצופים ומעלה, ולא 5 ימים ומעלה כפי שביקשה ועדת הכלכלה וזאת בשל המספר הרב של אלו המוזמנים לאימון של חמישה ימים, והתקציב הרב שיידרש לכך/הנטל הרב שייפול על כתפי המעסיקים.

מאידך, ועדת הכלכלה דורשת כי מספר הימים יהיה החל מחמישה ימים שכן זוהי המאסה הקריטית של זימונים לימי מילואים, וגריעתם של אלו תייצר איפה ואיפה, ותדיר רגליהם של מרבית משרתי המילואים הפעילים מקבלת ההטבה.

ההטבה המוצעת – יוזמה ברוכה

משרדנו רואה בהצעת החוק המתגבשת ברוכה. הנטל הכבד הנופל על הורים אשר בן/בת זוגם יוצא לשירות מילואים הוא רב, והצורך לתמרן בין מסגרות הילדים לבין העבודה כשכירים הוא לא פשוט עד כדי פוגע ביכולת ההורה שנותר לבד במערכה בתפקוד אופטימלי כהורה/ כעובד

מאידך, כמעסיקים של אנשי מילואים פעילים מובן למשרדינו הנטל הרב המוטל על כתפי המעסיקים, היה והחוק יוכל גם על אלו אשר יזומנו לאימון של  חמישה ימי מילואים, נטל שיכול להתבטא בסכומי כסף רבים למעסיקים גדולים אשר מספר משרתי המילואים בקרב עובדיהם הוא רב, כאשר לשעות אותם הם משלמים על פי חוק זה אין כלל תפוקה ממשית לעסק.

לעניות דעתנו, יש להכליל בהצעת החוק גם את אלו המזומנים לחמישה ימי מילואים בלבד, שמספרם אינו מבוטל,  ומאידך, בכדי לא לייצר נטל כבד מדי על המעסיקים, יש להגיע לאופטימום בין משרד האוצר למעסיקים בו הנטל נופל על המעסיקים יתקיים עד למספר מסוים של ימי מילואים, וממנו ואילך ישתתף האוצר בסבסוד השעות בהן המעסיקים ישלמו שכר כנגד שעת חופש של המועסק.

עו"ד מאור אסולין, ממייסדי המשרד הינו סמג"ד בשירות מילואים פעיל.

פינוי שוכר סרבן

התמודדות עם שוכר המסרב לפנות דירה אינה סוגיה פשוטה, על אף שהינה שכיחה ובתי המשפט עוסקים בה מדי יום. בעל דירה המוצא עצמו במאבק משפטי עם שוכר שורר, אינו מתמודד רק עם התסכול הנלווה להליך, אלא גם עם נזקים כספיים משמעותיים, החל מאבדן דמי שכירות וכלה בהוצאות המשפטיות הנדרשות לשם פינוי הדירה. המחוקק שהיה ער למצב זה, ערך בשנים האחרונות תיקון לחוק, שמאפשר פינוי בהליך יחסית מהיר. במאמר זה נביא בתמצית את ההליכים השונים העומדים לרשותו של המשכיר.

הסיבות לפינוי השוכר

הדייר האידיאלי הוא כזה העומד בתשלומי שכר הדירה במועדים שנקבעו בחוזה, ונוהג בנכס באופן זהיר וסביר. לרוב, שני הצדדים (המשכיר והשוכר) מעוניינים לשמור על מערכת יחסים תקינה ועל כן מתמלאות בדרך כלל שתי דרישות אלו. אלא שלעתים, מסיבות שונות, ישנם דיירים המשחיתים את הנכס, מזניחים את הדירה, מפגרים בתשלומי השכירות,מתעלמים מהחשבונות הנשלחים אליהם והחמור מכל – מסרבים לפנות את הדירה במועד שבו מסתיים ההסכם.
לצערנו במקרים מעין אלו, ולמרות שהצדק לרוב עם המשכיר – משטרת ישראל אינה נוטה להתערב בסכסוכים אזרחיים – ובטח שלא תעשה כך מבלי שיש בידה צו שיפוטי ועל כן, לבעל הדירה, לא נותרת ברירה, אלא לפנות להליכים משפטיים לשם פינוי הדירה ותביעת הנזקים שנגרמו לו.

תביעה לצורך פינוי השוכר

לשם פינוי שוכר סרבן, יש לפנות לאלתר לבית המשפט בכדי לקבל פסק דין לפינוי. יש לשים לב כי על מנת שניתן יהיה לפתוח בהליך התביעה, צריך לוודא כי על המושכר לא חל חוק הגנת הדייר, וכי השוכר הפר את החוזה הפרה יסודית. רוב הסכמי השכירות הנפוצים כיום, כוללים סעיף שבו הדייר מסכים כי חוק הגנת הדייר אינו חל עליו.

התיקון שנערך בחוק, שיפר את מצבם של בעלי הנכסים ולמעשה ייצר מעין "הליך מזורז" ומיוחד שנחקק לצורך התמודדות עם הדיירים הבעייתיים. כיום ובעקבות אותו תיקון חקיקה, ההליכים המשפטיים, החל ממועד הגשת התביעה ועד לקבלת פסק דין המורה על פינוי, אורכים לרוב פרק זמן של 60-90 ימים, בעוד שבעבר היו אורכים חודשים רבים. חשוב לציין כי עיקרו של הליך מהיר זה הוא פינוי הדירה. ההליך אינו נותן מענה לבעיות אחרות הנובעות מהשכרת הנכס, כגון: נזקים שנגרמו על ידי השוכר לדירה, או חובות שהשוכר חייב לבעל הנכס. לשם כך יש צורך להגיש תביעה נפרדת לקבלת פיצוי כספי.

אופן הגשת התביעה לפינוי

בפתיחת התהליך יש לאסוף את המסמכים השונים הנדרשים לצורך התביעה, וביניהם: חוזה שכירות וראיות להפרת החוזה. על השוכר להשיב לתביעה תוך 30 יום מיום קבלתה. אם השוכר בחר שלא להגיש כתב הגנה, יבקש בא כוחו של בעל הנכס מבית המשפט לתת פסק דין לפינוי גם בהיעדר כתב הגנה. אם הוגש כתב הגנה ייקבע דיון למועד שלא יהיה מאוחר מ-30 יום ממועד הגשת כתב ההגנה. כלומר, בתוך 90 יום ממועד הגשת התביעה – אמור להתקיים דיון.

פסקי הדין בתביעות מסוג זה ניתנים בתוך זמן קצר. על השוכר לציית לפסק הדין שניתן, אך אם לא עשה כן, כעבור 15 יום מיום המצאת פסק הדין לשוכר, לא יהיה מנוס מפתיחת תיק הוצאה לפועל לצורך אכיפת פסק הדין ופינוי השוכר בפועל.
עם פתיחת התיק תומצא אזהרה לשוכר, כי עליו לפנות את הנכס תוך פרק הזמן שנקוב בהודעת האזהרה. לרוב הודעת האזהרה עוזרת, אך לשוכר הסרבן העקשן שגם לאחר 35 ימים (לאחר קבלת האזהרה) לא פינה את הנכס – יינתן צו לפינוי פיזי מהנכס הן של השוכר והן של מטלטליו, ואם יש צורך (שוכר אלים וכד') תתואם משטרה לצורך הפינוי.
כאן גם המקום לציין כי יש להמשיך לפעול גם לאחר הפינוי על מנת לקבל מהשוכר החזר הוצאות ההליך המשפטי והפינוי.

סיוע משפטי

על אף שאין זה הכרחי מבחינה חוקית שתהליך זה יתבצע באמצעות עורך דין, ברור שמי שאינו בקיא בהוראות החוק ובדקויותיו עלול להביא לעיכוב בהליכים, לאבד זמן יקר ועל כן גם ממון. הדבר נכון במיוחד במקרים שבהם השוכר נעזר בעצמו בסיוע משפטי, שינסה למצוא כל טעות קטנה, אם בתביעה ואם בהסכם השכירות, בכדי להפנות ההליך למסלול "רגיל" מה שיגרום לעיכוב פינויו של השוכר. עורך דין המבין בתחום יטפל בתיק במהירות וביעילות, ויוכל גם לייעץ לגבי אופן גביית חובו של השוכר, ולסייע בהגשת תביעת פיצויים מהשוכר בגין הפרת החוזה.

המדריך ללוקחי הלוואות משכנתא

ציבור רחב בישראל בכלל, וזוגות צעירים בפרט, יותר מתמיד, מתקשים לרכוש דירות. מחירי הדיור מרקיעי שחקים, והמשכנתא מהווה נטל כלכלי לא קל מדי חודש. בנוסף, רבים אינם בקיאים בכל הקשור למושגים מעולם המשכנתאות, דבר המהווה אבן נגף ומרתיע מההתעמקות הנחוצה בנושא. רוצים לקחת משכנתא אך חוששים מלנקוט בצעדים שאינם נכונים? מבולבלים מעודף אינפורמציה  או לחילופין מרגישים בחוסר ידע בתחום? להלן מדריך ראשוני שיעזור לכם לעשות מעט סדר:

מהי משכנתא?

לרוב מדובר בהלוואה לשנים ארוכות, כאשר על נוטלי המשכנתאות לבחור את התמהיל הנכון והמסלול הטוב ביותר בעבורם, אשר להם משמעות כספית ניכרת. להבטחת החזר ההלוואה, הבנק משעבד את הנכס. שעבוד נכס מקרקעין נקרא משכנתא.

כיצד מקבלים הלוואת משכנתא?

על מנת שהבנק יאשר הלוואת משכנתא, נבדקים בקפדנות רבה נתוני המבקש – יכולת ההחזר שלו, שווי הנכס הנרכש ואופן רישום הנכס מבחינה משפטית:

להוכחת יכולת ההחזר – משכירים יידרשו  מספר תלושי משכורת, כאשר מעצמאים תידרש שומת מס אחרונה ואישור רו"ח.

לבדיקת שווי הנכס – הבנק ידרוש הערכת שווי ע"י שמאי מקרקעין מוסמך.

מצבו הרישומי של הנכס ייבדק ע"י הלשכה המשפטית של הבנק. הבנק ירצה לוודא שבעלותו של מוכר הנכס ברורה ונקייה מכל ספק – עיקול, שעבוד, משכנתא או זכות כל צד שלישי אחר. בנושא זה רבה חשיבותו של עורך-הדין מטעמכם: לא אחת קורה שעל פניו הנכס אינו נראה "נקי": עיקול, הערת אזהרה או כל שעבוד אחר המופיעים ברישום, עלולים לגרום לבנק לסרב לבקשת המשכנתא, והקונה המתוסכל נאלץ לוותר על דירה המתאימה לו מכל בחינה אחרת. עורך-דין מיומן ידע, במקרים רבים, לפעול למחיקת אותו מכשול, ולסלול את הדרך לקבלת האישור המיוחל מהבנק.

בחירת מסלולי הלוואה

לאחר קבלת האישור מהבנק, על רוכש הדירה לבחור את משך תקופת ההלוואה, ואת מסלול הריבית הרצוי לו.  ככל שההלוואה תתפרש על פני תקופה ארוכה יותר, ההחזר החודשי יהיה נמוך יותר, אך מי שיכול לעמוד בהחזר חודשי גבוה יותר, ובכך לקצר את תקופת ההלוואה – עשוי להנות מתנאי הלוואה טובים יותר. ישנם תנאי הלוואה רבים, כאשר כמובן שלכל אחד מן המסלולים יתרונות וחסרונות משלו:

  • הלוואות בהן הריבית קבועה מראש וקרן ההלוואה צמודה למדד (המשתנה).
  • הלוואות בריבית קבועה בלתי צמודה, בהן ההחזר החודשי קבוע לאורך כל חיי ההלוואה.
  • הלוואות על בסיס ריבית הפריים.
  • הלוואות צמודות למטבע חוץ.

ניתן גם ליצור תמהיל בו עבור חלק מההלוואה נבחר מסלול אחד, ולחלק – מסלול אחר.

מהי גרירת משכנתא?

מי שכבר רכש דירה משלו ורוצה לעבור לדירה חדשה, תמיד יוכל לגרור את המשכנתא מהדירה הקודמת לדירה אותה הוא רוצה לרכוש. במקרים הללו לא חל שינוי בתנאי ההלוואה – המסלול, עלות הריביות, והתקופה לאורכה משלמים את התשלומים נותרים זהים. כאשר מדובר בהלוואות אשר ניתנו על ידי משרד השיכון, ישנה אפשרות שיחול שינוי בתנאי ההלוואה. כל מי שרוצה לגרור את המשכנתא יוכל תמיד להגיש בקשה לבנק על מנת לקבל משכנתא נוספת, בכדי שיוכל לרכוש את הנכס החדש. ניתן לבקש גרירת משכנתא כאשר מוכרים את הדירה, בטרם מוצאים דירה חדשה, אך אפשרות זו בדרך כלל מוגבלת בזמן. 

סילוק משכנתא

לעיתים, התנאים הכלכליים של נוטלי המשכנתאות משתנים. למשל, הם קיבלו ירושה גדולה, הרוויחו הון מהעבודה או זכו בכסף רב, ואחד הדברים הראשונים שירצו לעשות הוא לסלק את המשכנתא. אולם, בכל הקשור למשכנתאות יש נושאים שחשוב לבדוק. אנשים אשר מעוניינים לסלק משכנתא, חייבים לברר עם הבנק, מהו קנס הפרעון המוקדם אותו יצטרכו לשלם בעבור סילוק המשכנתא. עלות הקנס נקבעת בהתאם לפער בין הריבית הממוצעת במשק, בעת סילוק המשכנתא, לבין הריבית בה בחר נוטל המשכנתא. בחלק מן המסלולים שפירטנו, אין כלל קנס בגין פרעון מוקדם.

מיחזור משכנתא

הלוואת המשכנתא היא ההלוואה הגדולה ביותר אותה ייקח אדם בחייו. התשלומים החודשיים מעיקים לא מעט. אולם, ניתן לשנות את תנאי המשכנתא, כך שייטיבו עם נוטלי המשכנתאות, זאת באמצעות מיחזור. מהלך זה הינו פופולארי למדי, מכיוון שתנאי המשכנתא משתנים. כלומר, מיחזור משכנתא משמעותו לקיחת הלוואה חדשה, בתנאים שונים לגמרי. לעיתים אנשים נטלו משכנתא עם ריבית קבועה. כאשר ממחזרים משכנתא, אפשר לבחור בין ריבית קבועה לריבית משתנה, בזמן שהריבית על התשלומים הרבה יותר אטרקטיבית. ניתן גם לפרוס את החזרי המשכנתא על פני תקופה ארוכה יותר, באופן שהתשלום החודשי יהיה נמוך יותר ויעיק פחות על ההתנהלות הכלכלית השוטפת של נוטלי המשכנתא. עם זאת, חשוב לדעת, מיחזור משכנתא איננו חף מעלויות. בעת המיחזור, נוטלי המשכנתאות יחושו את עולה של הבירוקרטיה, יידרשו בתשלום עמלה, ולעיתים אף בתשלום קנס. זהו מצב קלאסי של עלות מול תועלת.

לסיכום, כל מי שנטל הלוואת משכנתא בעבר, רצוי שיהיה מודע לכך שניתן לפרוע אותה בפירעון מוקדם, כולה או חלקה, או למחזר אותה על מנת להקטין את ההחזר החודשי.

שינויי חקיקה שייכנסו לתוקף בשנת 2017 בעולם העבודה

שנת 2017 בפתח וזוהי הזדמנות מצוינת לסקור את החוקים והשינויים שחלו בעולם העבודה ואשר התמורות בהם יבואו לידי ביטוי כבר מה -1.1.2017.

מכסת ימי החופשה בחוק חופשה שנתית

שינוי החקיקה הראשון שעתיד להיכנס לתוקפו מתייחס לעדכון מכסת ימי החופשה בחוק חופשה שנתית.

בהתאם לתיקון בחוק יתווסף יום חופשה אחד לכל עובד המועסק אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה עד חמש שנים ובמילים אחרות לעובד ששבוע עבודתו בן חמישה ימים יהיה זכאי כעת ל 12 ימי חופשה ( בעבר 10), ועובד ששבוע עבודתו בו 6 ימים יהיה זכאי כעת ל14 ימי חופשה ( בעבר 12).

התיקון לחוק חופשה שנתית עלה והתקבל ביוזמת חברת הכנסת רחל עזריה וח״כים נוספים והיא עברה בקריאה שניה ושלישית ב8.2.2012.
עיון בהצעת החוק מלמד כי מטרת התיקון היא להשוות את כמות ימי החופשה של עובדים בעלי וותק של עד 4 שנים לכמות ימי החופשה של עובדים בעלי וותק של 5 שנים ומתוך מטרה שגם לעובדים בעלי וותק של עד4 שנים יהיה אפשרות לצבור 16 ימי חופש לכל שנת עבודה, זאת מתוך הראייה וההבנה כי חוקים, כדוגמת חוק חופשה שנתית שנחקק לפני ב-1951, כבר אינם תואמים לתנאים הרווחים כיום בשוק העבודה וכך בין היתר ניתן יהיה לצמצם את הפער קיים בין מספר ימי החופשה המזערי הנהוג במרבית מדינות ארגון ה-OECD, שישראל נמנית עליהם, שהנם כ-20 ימים בממוצע, לבין מספר ימי החופשה המזערי הנהוג בישראל.
הוספת ימי חופשה שנתית כאמור גם תאפשר להתמודד עם הפער בין ימי החופשה במערכת החינוך ובין ימי העבודה במשק, המכביד מאוד על עובדים שהם הורים לילדים מכיוון שאם מנכים מימי החופשה הללו את ימי החגים, חופשות הילדים וימי המחלה הראשונים, הרי שאותם עובדים מוצאים עצמם בתוך פרק זמן של חודשים בודדים ללא ימי חופשה.
בהתאם לתיקון 15 לחוק חופשה שנתית נקבע כי למספר ימי החופשה השנתית בעלי וותק עד 4 שנים במקום העבודה או אצל אותו מעסיק יתווספו 2 ימי חופשה. מהלך זה יתבצע בשתי פעימות, כאשר הפעימה הראשונה נכנסה לתוקפה כבר ב 1.7.16 והגדילה את מספר ימי החופשה ל-15 ימי חופשה. הפעימה השניה תכנס לתוקפה ביום 1.1.2017, ומספר ימי החופשה יעלה ל-16 ימים.
יש לציין מדובר בימי חופשה ברוטו והם כוללים את ימי המנוחה השבועית.
כדי לפשט את העניין מצורפת טבלה המציגה את ימי החופשה לעובד עד 4 שנות וותק לפני ולאחר התיקון לחוק.

המצב המשפטי זכאות לימי חופשה ברוטו שבוע עבודה בן 5 ימי עבודה שבוע ימים בן 6 ימי עבודה
לפני התיקון 14 10 12
1.7.16-1.1.17 15 11 13
1.1.2017 ואילך 16 12 14

חוק שכר מינימום

ב1.1.2017 יכנס לתוקפו תיקון לחוק שכר מינימום ( הפעימה השלישית) וממועד זה יעודכן שכר המינימום על 5,000 ₪ ( 26.88 ש״ח לשעה). בעניין שכר המינימום נזכיר כי בסוף שנת 2017 יעודכן שכר המינימום פעם נוספת ( פעימה רביעית)  ויעמוד 5300 ש״ח. 

ההסכם הקיבוצי שנחתם בין ההסתדרות ונשיאות הארגוניים העסקיים בדצמבר 2014, נקבע כי שכר המינימום יעלה עד לגובה של 5,000 ש״ח ב-3 פעימות.
פעימה ראשונה נכנסה לתוקף ב-1.4.2015 ושכר המינימום שעמד על 4,300 ש״ח, עודכן ל-4,650 ₪. בפעימה 2 שהתקבלה ב-1.7.2015 עלה שכר המינימום ל-4,825 ש"ח לחודש החל מחודש ינואר 2017 תתעדכן עליית שכר המינימום בפעם השלישית כך שכשר המינימום יעלה ויעמוד על 5000 ש״ח.
ההסכם הקיבוצי קבע כי עליית שכר המינימום תתאפשר רק אם יוצא לו צו הרחבה שיחיל אותו על כל המשק או שתוכנו יאומץ בחקיקה, ובעקבות זאת אושר, בחקיקת בזק, תיקון לחוק שכר מינימום המחיל את עקרונות ההסכם על כל העובדים במדינה. נוסיף בהערת אגב כי בחודש 3/2015 נחתם הסכם קיבוצי נוסף לפיו תתקבל עלייה נוספת בשכר המינימום ( פעימה רביעית) והוא ויעודכן ל-5300 ש״ח. עלייה זו מותנית בהוצאת צו הרחבה או תיקון חקירה שיכיל את פרטי ההסכם על ככלל המשק. במידה יוצא צו הרחבה שיכיל את פרטי ההסכם הקיבוצי על כלל העובדים.

פנסיה

עדכון שלישי שיכנס לתוקף הוא לעניין גובה ההפרשות הפנסיוניות. החל מינואר 2017 שיעור ההפרשות הפנסיוניות יעמוד על 18.5% משכר העובד ( 6%  – חלק העובד לתגמולים, 6.5%- חלק המעסיק לתגמולים ו-6% חלק המעסיק לפיצויים).

לא רק העובדים השכירים זוכים להטבה בהפרשות לפנסיה אלא גם החל ממועד זה יחוייבו העצמאים בביצוע הפרשות פנסיוניות, כאשר עצמאי שהכנסתו היא עד למחצית מהשכר הממוצע במשק יחויב להפריש 4.45% לטובת חיסכון פנסיוני ועצמאי שהכנסתו עומדת על מחצית מהשכר הממוצע במשק ועד לגובה השכר הממוצע במשק יחויב להפריש 12.25% לחיסכון פנסיוני.

יחסי עבודה מא עד ת

תחילת יחסי העבודה:

1. חתימה על הסכם עבודה/ טופס הודעה לעובד על תנאי עבודתו. – הסכם העבודה מעגן את ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים לעניין תנאי ואופן העסקת העובד בעבודה. מרגע קבלת העובד לעבודה, מחויב המעסיק להעביר לידיו הסכם עבודה ובו מפורטים כל פרטי העסקתו של העובד, כולל שכרו, שעות עבודתו, מי מנהלו הישיר ומהו התפקיד לשמו נקלט לעבודה.

** חשוב לציין כי סעיפים בהסכם העבודה שתכליתם עומדת בניגוד להוראות חוקי העבודה לא יתקבלו מבחינה משפטית ועלולים להיחשב כלא חוקיים.

2. חשוב לדעת כי כל שינוי בתנאי העבודה צריכים לבוא לידי בטוי בכתב ויש למסור לעובד הודעה בדבר תנאי העסקתו בכל שינוי שיש.

3. המועד לתשלום שכר עבודה – שכר שלא משולם עד ל-9 לכל חודש עוקב יחשב כשכר מולן. ככל וה- 9 לחודש חל ביום המנוחה על המעסיק לדאוג לביצוע תשלום קודם לכן.

** חשוב לדעת שהלנת שכר מינימום מהווה עבירה פלילית

** אם לא שולם השכר במועד ניתן לפנות בתלונה ליחידה לאכיפת חוקי העבודה במשרד הכלכלה וכן ניתן להגיש תביעה בבית הדין לעבודה (תוך עמידה במועדים הקבועים בחוק)

4. מסירת תלוש שכר היא חובה על פי חוק. ניתן לתבוע מעסיק בגין אי מסירת תלוש שכר והוא מסתכן בתשלום פיצויים לדוגמא (ללא הוכחת נזק) של עד 5000 ₪ לכל תלוש.

שמירת זכויות במהלך העבודה

5. במהלך העבודה יש לכונן יחסי עבודה תקינים המקיימים את הוראות החוק והפסיקה יש לשים לב לדברים הבאים:

5.1 ** תשלום שכר מינימום – אין לשלם לעובד שכר שעתי אשר ערכו השעתי נמוך משכר המינימום המשולם במשק. כיום שכר המינימום עומד על 25.94 ₪ לשעה. הזכות לקבלת שכר מינימום הינה זכות קוגנטית עליה לא ניתן לוותר.

5.2 ** תשלום שעות נוספות – שבוע העבודה בישראל הינו בן 43 שעות. ככל ועובדים בשעות נוספות על המעסיק לשלם גמול על עבודה בשעות נוספות, כאשר על השעתיים הראשונות ישולם 125% ועל יתר השעות ישולם 150%.

כמו כן, יש להבחין האם מדובר בעובד שעתי העובד 5 ימים בשבוע לבין עובד שעתי העובד 6 ימים בשבוע.

החישוב עצמו נעשה על בסיס יומי ושבועי בלבד.

חוק שעות עבודה ומנוחה קובע שורה של תפקידים שאינם מזכים בתשלום שעות נוספות: מדובר בשוטרים, עובדי שב"ס, עובדי מדינה שעבודתם נחוצה גם מעבר לשעות העבודה, דייגים ויורדי ים, אנשי צוות אוויר, תפקידי הנהלה או תפקידים הדורשים מידה מיוחדת של אמון אישי ואשר לא ניתן לפקח על עבודתם.

גם עובדים זרים אשר מועסקים בתפקידי סיעוד אינם זכאים לתשלום שעות נוספות.

5.3 ** תשלום דמי הבראה – לאחר צבירת וותק של שנת עבודה מלאה (12 חודשי עבודה קלנדריים) זכאי כל עובד לתשלום דמי הבראה. דמי ההבראה משולמים בהתאם לחלקיות המשרה של העובד.

5.4 ** תשלום חגים – יש לבחון ראשית, האם מדובר בעובד שעתי או בעובד חודשי. עובד חודשי היוצא לחופשת חג, שכרו אינו נפגע והוא למעשה ממשיך לקבל שכר מלא. לעומתו עובד שעתי יקבל תשלום בעד ימי חג רק במקרים הבאים:

  • לעובד וותק בעבודה של 3 חודשים
  • החג אינו חל בשבת
  • העובד הוא עובד שעתי
  • העובד עבד יום לפני החג ויום אחרי החג, או לחילופין לא עבד בשל דרישת המעסיק שלו לעבוד.

בישראל יש 9 ימי חג בשנה (חגים יהודיים)

לא ניתן לוותר על הזכות לקבלת תשלום בעד ימי חג ,שכן זוהי זכות קוגנטית שלא ניתן לוותר עליה.

ככל ועובד עבד במהלך החג הוא זכאי לתשלום מוגדל (150%)

** תשלום חופשה – במהלך תקופת העבודה צובר כל עובד ימי חופשה, כאשר המינימום לצבירה הוא בהתאם לחוק חופשה שנתית. כיום עומדת המכסה המינימאלית לימי חופשה לעובד על 12 ימי חופשה.

ניתן לנצל במהלך העבודה את ימי החופשה, כנגד יום החופשה שנוצל ישולם לעובד שכר השווה לשכרו הרגיל.

המעסיק יכול להוציא את העובדים שלו לחופשה מרוכזת בת 7 ימים לפחות, תוך מתן הודעה מוקדמת לכך.

5.5 ** דמי מחלה- כל עובד במהלך עבודתו צובר ימי מחלה אותם יוכל לנצל ולפדות במהלך מחלתו. מדי  חודש ניתן לצבור יום וחצי בגין מחלה ובסך הכל 18 ימי מחלה בשנה.

כאשר עובד יוצא לחופשת מחלה בעבור היום הראשון לא ישולם לו שכר. בעבור הימים השני והשלישי ישולם לו רק מחצית משכרו היומי, ובעבור ביום הרביעי ואילך למחלה ישולם לו מלוא שכרו.

עובד שיוצא לחופשת מחלה נדרש להציג אישור רפואשוטרים, עובדי שירות בתי הסוהר, עובדי המדינה שתפקידם מחייב לעמוד לרשות העבודה גם מחוץ לשעות העבודה הרגילות, יורדי ים ועובדי דיג, אנשי צוות אויר, עובדים בתפקידי הנהלה או בתפקידים הדורשים מידה מיוחדת של אמון אישי ועובדים שתנאי עבודתם ונסיבותיה אינם מאפשרים למעביד כל פיקוח על שעות העבודה והמנוחה שלהם למעסיק בתוך 3 ימים.

לא ניתן לפטר עובד במהלך חופשת מחלה.

סיום יחסי העבודה:

6. יחסי העבודה יכולים שיסתיימו בפיטורין על ידי המעסיק או בהתפטרות מצידו של העובד שתהא מראש ובכתב.

כאשר מחליט מעסיק לבחון את המשך העסקתו של העובד בעבודה, עליו לזמן אותו לשיחת שימוע לפני פיטורין, כאשר במסגרת הזימון עליו לפרט את הסיבות שבגינן העובד נקרא לשיחת השימוע.

ההזמנה לשיחת השימוע צריכה להיות במכתב , מספר ימים בטרם ביצוע השיחה ועליה לכלול פרטים ספציפיים כגון: מועד ומקום עריכת השימוע, מול מי יערך השימוע, מהן העילות בגינן מוזמן העובד לשיחת השימוע. כמו כן יש ליידע את העובד כי הוא רשאי להגיע עם נציג מטעמו ואף עם חבר וועד ככל וישנו במקום העבודה.

מטרת השיחה היא לאפשר לעובד להתכונן לאפשרות שעבודתו תופסק והוא יפוטר ולמעשה לתת לו הזדמנות אמיתית וכנה להשמיע את דבריו ואת טענותיו כנגד הטיעונים שמעלה כלפיו המעסיק.

שיחת השימוע צריכה להתקיים כאשר למעסיק אין החלטה מגובשת מראש וחשוב שהוא יגיע לשיחת השימוע בנפש חפצה  ובניקיון כפיים.

שימוע שנערך אך למראית עין,הינו פסול ופגום ויכול להקנות לעובד פיצוי כספי בשל הליך פיטורין שאינו כדין.

לאחר עריכת השימוע ושמיעת טענות העובד על המעסיק לקבל החלטה ולהעבירה לידי העובד. מומלץ שלא למסור את ההחלטה באותו היום אלא לשבת ולבחון את דבריו ורק לאחר מכן לקבל החלטה אמיתית ושקולה.

עם קבלת ההחלטה בדבר פיטורי העובד, יש למסור הדבר לידיעתו.

7. הודעה מוקדמת לפני פיטורין

עובד או מעסיק שהחליטו לסיים את יחסי העבודה בין הצדדים, צריכים למסור במעמד הודעת ההתפטרות/פיטורין גם הודעה מוקדמת.

הפיטורין/ ההתפטרות אינם נכנסים לתוקפם באופן מידי אלא רק לאחר מתן הודעה מוקדמת בטרם פיטורין/ התפטרות ושמטרתה לתת לצד השני זמן הסתגלות ומציאת מקום עבודה חלופי/ עובד חלופי.

ככל והמעסיק פיטר את העובד אך באופן מידי ולא נתן לו הודעה מוקדמת, יחוייב המעסיק בתשלום תקופת ההודעה המוקדמת במלואה.

לא ניתן לנצל את ימי החופשה הצבורים במהלך תקופת ההודעה המוקדמת אלא אם מתקבלת הסכמת המעסיק ובתנאי שלפחות 14 ימים מתוך תקופת ההודעה המוקדמת לא ינוצלו לחופשה.

לא ניתן לחפוף את תקופת ההודעה המוקדמת לתקופת שירות במילואים

עובד שהתפטר ולא נתן הודעה מוקדמת כנדרש על פי הוראות החוק – רשאי המעסיק לנכות משכרו את גובה הסכום שהיה משולם לו בעבור תקופת ההודעה המוקדמת.

הזכות להליך שימוע תקין

הזכות להליך שימוע תקין

הזכות לקיים הליך שימוע בטרם קבלת החלטה על פיטורי עובד, אינה קבועה באילו מחוקי העבודה. הליך השימוע הינו למעשה יציר הפסיקה ומטרת לקיים הליך פיטורין תקין, פטור מהחלטות הנגועות בסממנים לא מקצועיים , תוך שהוא נותן לעובד הזדמנות אמיתית והוגנת להשמיע את דבריו כנגד הפיטורין.

פיטורי עובד מבלי שנערך לו שימוע כדין, הינם פסולים ועלולים לעלות למעסיק אלפי שקלים ככל ויחליט העובד לתבוע בבית הדין לעבודה

כיצד עורכים הליך שימוע תקין?

על מנת לקיים את הליך השימוע באופן תקין ראשית יש להזמין את העובד לשיחת השימוע.

ההחלטה בדבר פיטורי העובד יכולה להתקבל רק לאחר עריכת השימוע – המעביד צריך להיות נקי כפיים ולנהל את השימוע בתום לב.

יש לזמן את העובד לשיחת שימוע זמן סביר מראש כדי שיוכל להיערך בטרם קיום השיחה.

מכתב ההזמנה לשימוע צריך לפרט מתי ומול מי יערך השימוע, באיזה מקום הוא יערך ומהן הסיבות בגינם העובד מוזמן לשיחת שימוע ושבשלן הוא עומד בפני פיטורין. יש לציין כי באפשרות העובד להגיע מיוצג לשיחת השימוע וכן כי אם במקום העבודה יש ועד עובדים, אזי יכול נציג הוועד להשתתף בשיחת השימוע אם העובד מעוניין בכך.ו

מכתב הזמנה לשימוע שאינו כולל את כל הפרטים הללו מעלה ספק בדבר נכונותו ועלול לגרום לקבלת ההחלטה כי השימוע נערך שלא כדין

במהלך שיחת השימוע עצמה

יש לאפשר לעובד להשמיע את טענותיו כנגד הנימוקים לפיטוריו, כפי שפורטו בכתב ההזמנה. יש לתת לדברי העובד את המשקל הראוי מתוך רצון אמיתי לבחון את המשך ההעסקתו ולא משום שההחלטה כבר התקבלה מראש.

יש לאפשר לעובד לעיין במסמכים של המעסיק, עליהם הוא מסתמך. על המעסיק להפנות את העובד לאירועים ספציפיים שהיוו את הסיבה לזימון העובד לשימוע

נקודות חשובות

תמיד ניתן לבקש לדחות את מועד השימוע אם לא ניתן מספיק זמן מראש או אם אחד מהפרטים שאמורים להירשם במכתב ההזמנה לשימוע אינו מופיע.

לאחר שיחת השימוע

לאחר שיחת השימוע ולאחר שנשמעו דברי העובד ביחס לטענות שהועלו כלפיו, על המעביד לקבל החלטה בדבר המשך העסקת העובד.

את ההחלטה יש לקבל לאחר שקילת ובחינת מלוא הדברים שנאמרו בשיחת השימוע ולא כלאחר יד.

יש למסור את ההחלטה לעובד בכתב.

חשוב לזכור שהחלטה שמתקבלת בתוך פרק זמן קצר (קרי יום, מספר שעות) תיחשב על ידי בית הדין לעבודה כהחלטה שהיתה ידועה מראש ולכן רצוי למסור החלטה בדבר המשך העסקת העובד לאחר שקילת הטענות, דבר שלוקח  יום –יומיים באופן סביר.

האם אתם זכאים לתשלום על ימי החג?

מעניין אתכם לדעת האם אתם זכאים לתשלום על ימי החג? או אולי שאתם המעסיקים פטורים מתשלום דמי חגים לעובדיכם?

הנה מספר עובדות שחשוב לקרוא ולזכור

ישנם 9 ימי חג (יהודיים) בשנה והעובד יהיה זכאי לתשלום עבור ימי החג שבהם נעדרו מעבודתם רק בהתקיים 3 תנאים:
1.עובד בשכר
2.וותק מעל 3 חודשים
3.עבד יום לפני החג ויום לאחר החג (וככל שנעדר נעשה הדבר בהסכמת המעסיק).

בעבור חג שיחול ביום השבת לא יהיה העובד זכאי לתשלום ובמקומות בהם נהוג שבוע עבודה בן חמישה ימים (א-ה) גם חגים שיחולו ביום שישי לא יקנו זכאות לתשלום בגינם, שהרי ממילא העובד לא נוהג לעבוד ביום זה.
ומה קורה לגבי עובד אשר עובד בפועל במהלך יום החג? במקרה זה, זכאי העובד לקבל גמול נוסף על עבודתו.
עובד שעבד במהלך החג יהיה זכאי לתוספת של 50% משכרו הרגיל עבור כל שעת עבודה.

שעות נוספות בזמן עבודה בחגים, מזכות את העובד בגמול נוסף, כאשר בעבור השעתיים הנוספות הראשונות ישולמו 175% ובעבור שאר השעות הנוספות ישולמו 200% – תוספת של 50% לשכר הרגיל בעד כל שעת עבודה .

** ראוי לציין כי עובד שהוא בן למשפחה שכולה רשאי להיעדר מעבודתו ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה והטרור והיעדרותו לא תיפגע בזכותו לתשלום דמי חג בעד יום העצמאות.
** עובדים זרים בתחום הסיעוד לא יהיו זכאים לדמי חג בעד עבודתם במהלך החג אולם הם כן זכאים לפיצוי בשווי שכר עבודה של יום עבודה.
** יש לזכור כי צו ההרחבה בעניין דמי חגים אינו חל על כלל העובדים במשק ויתכנו מקרים בהם יהיו זכאים העובדים לתנאים מיטיבים בהתאם לצווי ההרחבה החלים עליהם במקום עבודתם.

לבדיקת זכאותכם ו/או חובתכם בתשלום דמי חג, מוזמנים לפנות למשרדנו.

חזקת התא המשפחתי

חזקת התא המשפחתי
או "לא תמיד חייבים לשלם מיסים"…

מאמר זה עוסק בהיקף תחולת חזקת התא המשפחתי לעניין שיעורי מס רכישה ומס שבח. מטרתו לבהר באילו מקרים או/ו מצבים זכאי מוכר דירת מגורים לפטור ממס שבח, ובאילו סיטואציות חלה עליו חבות המס. במאמר יאוזכר פס"ד פלם (להלן:"הלכת פלם")1 אשר מתקף את מועד החלת חזקת התא המשפחתי למועד יצירת התא,ומבהר מהו הדין האמור בהכלת מס שבח על נכסים טרם יצירת התא המשפחתי,

וכן בהתייחס להסכם ממון הקיים בין בני הזוג או/ו קיומם של נכסים חיצוניים בחזקתו של אחד מבני הזוג. על כל כך נרחיב במאמר שלהלן.

מהי חזקת התא המשפחתי?

חזקת התא המשפחתי הינה קבועה בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג- 1963 הן לעניין שיעורי מס הרכישה המופחתים ברכישת  דירה יחידה , והן לעניין הפטור ממס שבח במכירת דירת מגורים.

מהי המשמעות של חזקת התא המשפחתי בחוק?

ההיבטים של מס שבח בנושא חזקת התא המשפחי בחוק : פרק חמישי  לחוק, שעניינו פטור ממס שבח במכירת דירת מגורים מזכה, קובע  כי "לעניין פרק זה יראו מוכר ובן זוגו, למעט בן זוג הגר דרך קבע בנפרד, וילדיהם שטרם מלאו להם 18 שנים למעט ילדים נשואים–כמוכר אחד".

הווה אומר, המוכר דירת מגורים מזכה יהיה זכאי לפטור ממס שבח בעת מכירת הדירה אם לא מכר בארבע השנים שקדמו למכירה האמורה דירת מגורים אחרת הזכאית לפטור ממס. אולם, אם בת זוגו של המוכר מכרה דירה בתקופה האמורה, הלה לא יהיה זכאי בעת העסקה לפטור ממס שבח בגין מכירת דירתו. חזקה כאמור, חלה בהתאמה גם לגבי ילדיו הקטינים של המוכר, שאינם נשואים.

ההיבטים של מס רכישה בנושא חזקת התא המשפחי בחוק, סעיף 9  לחוק מגדיר את המונח "דירה יחידה" כ"דירת מגורים שהיא דירתו היחידה של הרוכש בישראל ובאזור. על-פי סעיף  16א; לעניין הגדרה זו יראו דירת מגורים כדירה יחידה גם אם יש לרוכש, נוסף עליה,

דירת מגורים שהושכרה למגורים בשכירות מוגנת לפני התאריך  1 בינואר 1997 , או דירת מגורים שחלקו של הרוכש בה הוא פחות מ-25%".

סעיף 9 (ג1א) לחוק קובע חזקה לפיה "יראו רוכש ובן זוגו, למעט בן זוג הגר בדרך קבע בנפרד, וילדיהם שטרם מלאו להם 18 שנים,

למעט ילד נשוי – כרוכש אחד". מסעיף זה נובע כי אם אדם רכש דירת מגורים, שהיא דירתו היחידה, הלה לא יהיה זכאי לשיעורי מס רכישה מופחתים, אם לבת הזוג של הרוכש, יש דירה או חלק מדירה העולה על 25%, הרשומים על שמה. חזקה כאמור, חלה בהתאמה גם לגבי ילדיו הקטינים של הרוכש, שאינם נשואים.

פרשנות בנושא חזקת התא המשפחתי:

ביום 12.4.2011 פורסמה הוראת ביצוע 5/2011 על ידי רשות המיסים, אשר עוסקת בהשלכות חזקת התא המשפחתי הן בנוגע למס השבח והן בנוגד למס הרכישה. פסק הדין המנחה בעניין תחולת חזקת התא המשפחתי ברכישת דירה יחידה כאשר בבעלות אחד מבני הזוג דירה נוספת מלפני הנישואין הינו ע"א 3185/03 מנהל מס שבח מקרקעין מרכז נ' שחר פלם, פ"ד נט(1) 123.

בפסק דין זה נקבע כי יש להחיל את חזקת התא המשפחתי רק ממועד יצירת התא וביחס לרכישות שבוצעו במהלך הנישואין ולא לפני כן. בעניין זה בין בני הזוג נחתם הסכם ממון אשר קבע כי הנכסים שנרכשו לפני הנישואין יישארו בבעלות נפרדת. בית המשפט העליון מנמק את הכרעתו, בין היתר, בכך שהחזקה נקבעה כהוראה הנוגדת תכנון. לפיכך, מקום בו עוד לא נוצר כלל התא המשפחתי, אין חשש לניצול לרעה של הקלת המס על ידי יחוס דירות באופן מלאכותי לבני המשפחה השונים.

השלכות הנובעות מהלכת פלם ומהוראת הביצוע:

מה ההשלכות של הלכת פלם בהעדר הסכם ממון בין בני זוג; מה קורה עם דירה נוספת שנרכשת רק על ידי אחד מבני הזוג, שעבורו זו דירה ראשונה; האם יש השלכה להלכת פלם על הפטור במס שבח בעת מכירת דירת מגורים; יישום ההלכה לאחר פירוק התא המשפחתי.

1.תחולת הלכת פלם בהעדר הסכם ממון וביחס לנכסים חיצוניים (ירושה, מתנה): נקבע כי הלכת פלם חלה על בני הזוג בין אם יש הסכם ממון ובין אם לאו, ללא קשר למועד הנישואין (קרי לפני או אחרי כניסתו לתוקף של חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג 1973).

בית המשפט קבע כי אין תחולה לחזקת התא המשפחתי לעניין מס רכישה, בנוגע לדירות שנרכשו על ידי אחד מבני הזוג טרם הנישואים (להלן: "נכסים חיצוניים"), וכי קו הגבול לתחולת החזקה הוא הקו של יצירת התא המשפחתי. באשר לנכסים חיצוניים נקבע כי אין ליצור שיתוף בנכסים חיצוניים למעט במקרים חריגים: מגורים משותפים, מימון משותף, תשלום משכנתא משותף ודמי שכירות המשתלמים לחשבון בנק משותף.

במקרה שקיים הסכם ממון אשר מכריע בשאלת הזכויות הקנייניות של בני הזוג, וכן מתקיים אחד מהמקרים החריגים שלהלן, הסכם הממון גובר ובהתאם להלכת פלם לא ניתן להחיל על נכס שכזה את חזקת התא המשפחתי.

2. יישום הלכת פלם ברכישת דירת מגורים על שם אחד מבני הזוג לאחר שנוצר התא המשפחתי: ללאה דירה מלפני הנישואין. לאחר הנישואין רכש בעלה יעקב דירה על שמו בלבד. במקרה זה, יש לראות את לאה כמי שרכשה מחצית מהדירה הנוספת, ולכן מחצית הדירה תחויב במס רכישה כדירה שנייה ומחצית הדירה תחויב במס רכישה כדירה ראשונה.

עמדת רשות המיסים היא שיש לראות את בן הזוג שלו דירה מלפני הנישואין (בן הזוג הראשון), כמי שיש לו דירה נוספת במהלך הנישואין, על אף העובדה שבן הזוג השני רכש אותה על שמו בלבד במהלך הנישואים. כך יראו את בן הזוג הראשון כמי שרכש דירת מגורים נוספת ויחולו מדרגות מס הרכישה המתחייבות בשל דירה שנייה ואת בן הזוג השני כמי שרכש דירה יחידה.

3. יישום הלכת פלם לגבי הפטור ממס שבח: בערעור שונה 2979/97 דינה מור ואח' נ' מנהל מס שבח מקרקעין ב"ש [פורסם בנבו],

נקבע שאדם אשר רכש דירה לפני הנישואין ומבקש למכור אותה במהלך הנישואין, לא תשלל זכותו לפטור בשל פטור שנוצל על ידי בן הזוג האחר לפני שנוצר התא המשפחתי.

כעת עולה השאלה מה לגבי דירה משותפת שנרכשה במהלך הנישואין. האם גם במקרה זה יוכל אותו בן זוג שטרם ניצל את זכאותו ליהנות מהפטור על אף שבן הזוג השני ניצל כבר את הפטור לפני הנישואין? עמדת רשות המסים היא שכן. קרי, במכירת חלקו של בן הזוג שניצל את הפטור לפני הנישואין יבוא במניין הפטורים הפטור שניצל לפני הנישואין בעוד לבן זוגו לא יבוא הפטור שנוצל במניין הפטורים.

4. יישום הלכת פלם לאחר פירוק התא המשפחתי: עמדת הרשות היא כי כמו שנפסק בהלכת פלם, יש להחיל את חזקת התא המשפחתי רק בעת קיומו של התא כך גם במקרה של פירוק התא לא ניתן להביא בחשבון במניין הפטורים את אותם הפטורים שניצל בן הזוג השני במהלך קיומו של התא המשפחתי.

 יש לציין כי ניתן לתקן שומה תוך 4 שנים מיום שאושרה, בין היתר במקרה של טעות, ולכן ניתן להגיש בקשה לתיקון שומה לפי הלכת פלם והוראת הביצוע האמורה.

1.ע"א 3185/03 מנהל מס שבח מקרקעין מרכז נ' שחר פלם, פ"ד נט(1) 123

 תיקון מספר 13 לחוק איסור הלבנת הון

השבוע נכנס לתוקף  תיקון מספר 13 לחוק איסור הלבנת הון. מהי המשמעות של תיקון זה? איזה חובה חלה כעת על עורכי דין ורואי חשבון בעת מתן שירותים בעלי אופי פיננסי/עסקאות? מהו הרקע שקדם לתיקון זה בחוק הלבנת הון?  אילו סוגיות אתיות עולות כפועל יוצא של התיקון? על כך נרחיב במאמר זה.

 על פי תיקון 13 לחוק איסור הלבנת הון לפי החוק, חובת הזיהוי תוטל על עורכי דין ורואי חשבון שנותנים ללקוח שירותים בעלי אופי פיננסי/עסקי עליהם נרחיב בהמשך. המשמעות היא כי מעתה יחויבו  עורכי דין ורואי חשבון לזהות את לקוחותיהם באמצעות טופס מיוחד לפני ביצוע הפעולה העסקית, לשמור את המסמכים , ובעת שיידרשו לכך, להציגם  בפני יחידת הפיקוח של משרד המשפטים.

המשמעות היא כי מרגע כניסתו של תיקון מספר 13 לחוק הלבנת הון, לא תתאפשרנה ביצוען של עסקאות שיפורטו להלן ללא מילוי הטופס הבודק את מקורות ההון לעסקה, תיוק מסמכים אלו והיותם נגישים לפיקוח מלא שייאכף על-ידי משרד המשפטים.

 מה בעצם מוגדר על-פי התיקון לחוק "שירות עסקי"?

 להגדרה זו נכנסות כל אחת מהפעולות המפורטות להלן:

  1.קנייה, מכירה או חכירה לדורות של נכסי נדל"ן.

  2. קנייה או מכירה של עסק.

  3. ניהול נכסי הלקוח, ובכלל זה ניהול כספים, ניירות

   ערך ונדל"ן, וכן ניהול חשבונות של לקוח בתאגיד בנקאי או באחד מהגופים המנויים בפרטים 1

   עד 4 ו–6 לתוספת השלישית לחוק.

  4. קבלה, החזקה או העברה של כספים לצורך הקמה או ניהול של תאגיד.

  5. הקמה או ניהול של תאגיד, עסק או נאמנות לאחר.

 כיצד בעצם ייאכף החוק-ייושם הלכה למעשה על ידי העורך דין/רואה חשבון נותן ה"שירות העסקי":

 1.נותן השירות העסקי לא יממש את העסקה אלא אם כן יהיו בידיו פרטי הזיהוי, כמפורט בצו, של לקוח ושל מי שבעבורו או שלטובתו ניתן השירות העסקי, במישרין או בעקיפין. היה  הלקוח תאגיד או שהשירות העסקי ניתן לבקשת תאגיד, יכול שהקביעה כאמור תכלול את מי שיש לו שליטה בתאגיד. 

 2. נותן השירות -עורך הדין או רו"ח ינהל רישומים וישמור עליהם באופן ולתקופה שייקבעו בצו, בעניינים אלה:

 א. פרטי הזיהוי של מבצע העסקה-לקוחו.

 ב. כל עניין אחר, שייקבע בצו, הדרוש לשם אכיפתו של חוק זה.

 ג. שר המשפטים רשאי לקבוע את המועדים לביצוע החובות שנקבעו בצו את בסייג מסויים שכן לא יחולו על פעולות המבוצעות במסגרת שירות הניתן למדינה או למשרד ממשלתי או על  פעולות בפיקוח בית משפט.

 ד. נותן שירות עסקי ידריך את עובדיו בדבר דרכי מילוין של חובות לפי סעיף זה, בהתאם לצו לפי סעיף זה, וכן יפקח על מילוי החובות.

 ה. אין בהוראות חוק זה או בהוראות צו שהוצא מכוחו כדי לפגוע בחיסיון לפי הוראות סעיף 48 לפקודת הראיות. 

 מהו הרקע שקדם להצעה זו לתיקון 13 בחוק הלבנת הון: 

בשנים האחרונות זיהו ארגונים בינלאומיים הנוגעים באכיפה של עבירות הלבנת הון בינלאומיות מעורבות הולכת וגוברת של נותני שירותים – עורכי דין ורואי חשבון – בפעילות של הלבנת הון. גורמים עבריינים ולעיתים אף גורמי טרור או כאלו המממנים טרור עשו שימוש לרעה באצטלה המכובדת של נותני השירות-עורכי הדין ורואי החשבון המייצגים אותם נאמנה. בעצם, נותני השירות כעת נקראים לעמוד בתווך של עסקאות שיש בהן הלבנת הון ולשמש כמעין שומרי הסף לעסקאות הללו, כאשר חלה עליהם חובת פיקוח של המדינה לבדוק את כשרותן של העסקאות.

הפער האתי של התיקון לחוק הלבנת הון: תיקון מספר 13 לחוק הלבנת הון מייצר בעצם דיסונס. מחד, חלה על עורך הדין/רואה החשבון חובת יחסי החיסיון של עורך דין/רו"ח-לקוח. החובה לשמור על צנעתו ופרטיותו שבין השאר כוללת גם את מקורות הכנסתו. ומאידך כעת נדרש מנותני השירות שלהלן לתשאל ולהחתים את לקוחותיהם במסמכים המחייבים אותם לציין את מקורות ההון המשמשים לביצועה של העסקה. פער זה  מהווה מכשלה מסוימת למימוש אותה זכות לחיסיון של הלקוח.

ומה אם מקור הכסף הינו לגיטימי לחלוטין?, אך תוצר של פעולה שנעשתה בהיחבא כגון רומן חסוי עם בן/בת זוג בעלי ממון, עבודה חוקית שנשמרת חשאיותה מסיבות שונות ,או צוואה/זכייה חד פעמית בהגרלה חוקית שמומשה על ידי הלקוח לביצוע עסקה זו והלה אינו רוצה לחשוף פרטים אלו בפומבי מטעמי צנעה ושמירת פרופיל נמוך. כל הנ"ל מעמידים כעת  את הלקוחות חשופים בצריח. על כן יש לבדוק כיצד ניתן לרכך את  התיקון לחוק בכדי שתמוזער אותה פגיעה ביחסים קרדינליים אלו של נותן השירות עם לקוחו. יחסים אלו פעמים רבות באים לידי ביטוי בחשיפה של פרטיו האינטימיים/המהותיים ביותר של הלקוח בפני עורך דינו-רואה החשבון, והיותם חשופים לפיקוח פוגעים בפרטיותו של הלקוח וביכולת שלו להיות גלוי עם הצד נותן השירות, לעיתים יש חשיבות מכרעת לפתיחות זו שכעת עלולה להיפגם.

על כך יש ליתן את הדעת…

תיקון לחוק מיסוי מקרקעין

תיקון לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)

כתוצאה מהעלייה הבלתי פוסקת במחירי הדירות וכן עקב המחסור בהיצע של דירות חדשות  אישרה הכנסת באמצע חודש אוקטובר בקריאה שנייה ושלישית את התיקון לחוק מיסוי           מקרקעין. וזאת כחלק ממגמה מסתמנת של הממשלה, להגדלת היצע הדירות למגורים, והקטנת הכדאיות לרכישת דירות להשקעה. התיקון האמור (סעיף 48 א (ג)) קובע כי בעת  מכירת   דירת מגורים מזכה, אשר הינה פטורה ממס על חלק מהשבח הריאלי (מוגדר כשבח "הנומינלי" פחות "הסכום האינפלציוני"), יהיה גם פטור ממס על הסכום האינפלציוני החייב. 

מהו הצורך שהביא לתיקון זה בחוק מיסוי מקרקעין

הצורך בתיקון הנ"ל לחוק מיסוי מקרקעין עלה בעקבות ביטול הפטור ממס שבח לחוק מיסוי מקרקעין (תיקון מס' 76).ביטול זה של פטור ממס שבח קובע כי רק בעלי דירה יחידה ייהנו  מהפטור האמור במכירת דירה, ואילו לבעלי מספר דירות יחושב מס השבח בצורה לינארית, כך ששבח שיוחס לתקופה שעד  ינואר 2014 יהיה פטור ממס שבח, ואילו שבח שיוחס לתקופה  שמתקופה זו ואילך יחויב במס שבח בשיעור הקבוע בחוק.טרם בוטל, קבע הסעיף פטור ממס, הן על השבח הריאלי והן על השבח האינפלציוני החייב (משקף את המרכיב של עלייה  אינפלציונית של יתרת שווי הרכישה) .התיקון האמור יפטור את התשלום על השבח האינפלציוני החייב במס, בגין חלק השבח הריאלי הפטור ממס בנוסחת החישוב הלינארי. 

מה צפוי בעתיד הקרוב (תקופת המעבר עד למימוש התיקון לחוק מיסוי מקרקעין)

רשות המיסים התחייבה לתקן שומות שהוגשו אליה ולהחזיר לנישומים את השבח האינפלציוני ששילמו. בנוסף, ולא פחות מהותי, התיקון לחוק קובע, כי בתקופת שבין ינואר 2014 עד  ה-31.12.2017, מכירה בין יורשים, גם אם מדובר בקרובים, תיהנה אף היא מהחישוב הלינארי (תחילת חישוב המס מינואר 2014), בתנאי שמדובר בחלוקת עזבון בין יורשים כמשמעותה  בסעיף 5(ג)(4) לחוק ושהתמורה שולמה מחוץ לנכסי העיזבון, וזאת מן הטעם שבמקרים אלו לא מתקיים החשש שהמכירה לקרוב מנוצלת לרעה.

הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תגמולים מוגדלים לעצמאי בשירות מילואים), התשע"ה–2015

עצמאי בשירות מילואים פעיל

 מי מאיתנו משרתי המילואים הפעילים לא מתנסה בחוויה הזו לפחות פעם בשנה: לסדר את הפקלאות, להתריע למשפחה, בעבודה ובכלל לכל הסובבים על היעדרות ממושכת, לנשק את האשה והילדים לשלום (אם יש), ולהתייצב אחר כבוד לשירות מילואים פעיל. לעיתים, מדובר בשירות בשטח,  כזה המנתק אותך מכלל הציוויליזציה (מכשיר הסלולאר שלך).

ומה הדין לגבי מילואימניק שהינו בעל עסק עצמאי? לא פשוט כלל! כבעל עסק עצמאי, כאשר הינך נקרא להתייצב, ועושה זאת באהבה ומתוך תחושת שליחות לאומית, אתה נדרש בעצם להקפיא/לעצור בצורה מסויימת פעילות. הדברים מתבטאים ביתר שאת בעסקים קטנים יחסית (עוסק מורשה, עוסק פטור), במקצועות חופשיים-עו"ד, רו"ח, אדריכלים וכדומה, עסקים של בנאדם אחד (One man show), ועוד. יציאה כזו לשירות מילואים פעיל, לפעמים לשבועות רבים, עלולה לעיתים לפגוע בפעילותו התקינה והשוטפת של העסק, להביא להפסד לקוחות, הפחתה בהיקף הפעילות, פגיעה בפוטנציאל סגירת לקוחות חדשים-ובעיקר ביכולת לטפל באופן שוטף בלקוחות קיימים. מעבר לזאת, כל ההוצאות הקבועות החלות על בעל עסק עצמאי, שכירות משרד, תקורות שוטפות-ביטוח, ארנונה וכדומה ועוד הוצאות קבועות (Fixed costs) למינהן, לא עוצרות באדום, עת עוטה בעל העסק את מדי הצבא ומקדיש את זמנו לביצוע השמ"פ (שירות מילואים פעיל).  כל האמור לעיל עלולים לייצר וואקום לא פשוט על כתפי המילואימניק העצמאי, אשר שב הביתה ונכנס למרתונים של השלמת הזמן החסר, לעיתים כאלה הנמשכים שבועות רבים לאחר המילואים, ובל נתאר את הSwitch המנטאלי המתבקש במעברים חדים אלו שבין שירות מילואים לבין הפעילות העסקית הרוטינית. אתה נדרש לחזור במהרה לאותה נקודה בה נטשת את העסק, חד ומפוקס. לא פשוט כלל…

 רוחות בשורה חדשות -תגמול מוגדל למשרת מילואים עצמאי

 על שולחן הכנסת מונחת כעת הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תגמולים מוגדלים לעצמאי בשירות מילואים), התשע"ה–2015. בדברי ההסבר להצעה צוין, שעל מנת לשנות את ההפליה נגד העצמאים המשרתים במילואים, ולא להפקיר את מי שנקרא להגן על המדינה, מוצע לתקן את חוק הביטוח הלאומי, כך שהתגמול בעבור ימי המילואים יהיה ריאלי, באמצעות כך שיתווסף להכנסתו הממוצעת סך של 25%, כשקלול ההפסדים בגין ההוצאות הקבועות שאינן מתוגמלות כיום בחוק, וזאת בהתאם למסקנות ועדת קדמי שדנה בסוגיית הפיצוי לעצמאיים ומעסיקים בגין ימי מילואים. 

 1.תיקון סעיף 272   1.תיקון סעיף 272

בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995(1), בסעיף 272(א)(2), אחרי "הכנסתו הממוצעת" יבוא "כשהיא מוכפלת ב-1.25".

דברי הסבר לתיקון בסעיף 272 לחוק הביטוח הלאומי-תגמולי מילואים

עצמאים רבים נאלצים לשלם מחיר כלכלי כבד ולעיתים אף להעמיד בסכנה ממשית את מקור ההכנסה שלהם, כאשר הם נקראים למילואים.

בחוק כיום אין פיצוי על הכנסתו הריאלית של המבוטח העצמאי, לעומת המבוטח השכיר, שבכל מקרה, יקבל תמיד פיצוי על ההכנסה שהוא הרוויח לפני יציאתו למילואים.

כאשר עובד עצמאי יוצא לשירות מילואים, העסק מושבת כי אין מי שיחליף אותו, והתגמול הכספי אינו מכסה את ההפסדים בשל ההיעדרות, כגון הוצאות משתנות והוצאות קבועות, הכוללות שכר דירה, מסי עירייה, טלפון, משכורות עובדים ועוד. 

על מנת לשנות את ההפליה נגד העצמאים המשרתים במילואים, ולא להפקיר את מי שנקרא להגן על המדינה, מוצע לתקן את חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, כך שהתגמול בעבור ימי המילואים יהיה ריאלי, באמצעות כך שיתווסף להכנסתו הממוצעת סך של 25%, כשקלול ההפסדים בגין ההוצאות הקבועות שאינן מתוגמלות כיום בחוק, וזאת בהתאם למסקנות ועדת קדמי שדנה בסוגיית הפיצוי לעצמאיים ומעסיקים בגין ימי מילואים.

 מטרת הצעת חוק זו לתקן את ההפליה המפורטת לעיל ולהציע שיטה הוגנת ונכונה יותר שתיתן מענה הולם לבעיות של חיילי המילואים העצמאים. 

 הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חברי הכנסת יצחק הרצוג וגילה גמליאל (פ/1599/19).

———————————

הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים

והונחה על שולחן הכנסת ביום

י"ט בתמוז התשע"ה – 6.7.15

(1) ס"ח התשנ"ה, עמ' 210.

**משרדינו תומך במשרתי מילואים פעילים, ועורך דין מאור אסולין הינו סמג"ד מילואים פעיל

עסקאות קומבינציה

 בעל קרקע שעל פי התב"ע המאושרת ניתן לבנות עליה מספר יחידות דיור (ואין זה משנה אם הקרקע ריקה או שבנוי בתחומה מבנה שיש להרוס) יכול לבחור לממש את זכויות הבנייה על הקרקע באחת משלוש דרכים עיקריות. הדרך הראשונה, שהיא גם הפשוטה ביותר, היא למכור את הקרקע כולה לקבלן או יזם שיבנה בעצמו, אם ירצה, את יחידות הדיור המאושרות. אומנם בדרך זו חוסך לעצמו בעל הקרקע את ההתעסקות עם הבנייה בפועל, אך הרווח שישיג מעסקה זו יהיה נמוך יחסית ויחויב במיסים רבים. הדרך השנייה היא למקסם את הרווח הגלום בקרקע, בכדי לעשות זאת על בעל הקרקע להפוך בעצמו ליזם או קבלן, ליזום ולנהל את בניית יחידות הדיור ובסופו של דבר, גם למכור אותן ולצאת ברווחים גדולים. זוהי אפשרות שטומנת בחובה רווחים גבוהים אך מצריכה התעסקות ומיומנות רבה מצד הבעלים ולא תמיד היא אפשרות ריאלית. האפשרות השלישית העומדת בפני בעל הקרקע היא לערוך עם קבלן או יזם עסקת קומבינציה.

כיצד מתנהלת עסקת קומבינציה?

בעסקה מסוג זה מוכר הבעלים לקבלן או ליזם חלק משמעותי מהקרקע אך לא את כולה. התשלום לרוב מתבצע על ידי מתן שרותי בנייה על הקרקע. בסוף הליכי הבנייה הוא, הבעלים של הקרקע, זכאי למספר יחידות דיור בהתאם לחלק מן הקרקע שנותר בבעלותו. לדוגמא אם מכר לקבלן 60% מהקרקע ונשאר הבעלים של 40% הוא יקבל לרשותו 40% מיחידות הדיור שנבנו על הקרקע והשאר יישארו בבעלות הקבלן או היזם, או לחלופין, כל הדירות יישארו ברשות הקבלן אך הבעלים יהיה זכאי ל40% מהרווחים בגין מכירתן. כך יכול בעל הקרקע גם להוזיל את עלויות המיסוי וגם להפיק רווח ממכירת הדירות. עסקת קומבינציה מהווה בעצם מעין סחר חליפין בין הבעלים לבין היזם והקבלן. הבעלים מספק את הקרקע על זכויות הבנייה שבה, תמורת אחוז מסוים של בעלות על הדירות שייבנו או אחוז מסוים מהרווחים ממכירת הדירות האמורות.

עסקאות קומבינציה ושיקולי מס

אחת הסיבות המרכזיות להתקשר דווקא בעסקת קומבינציה היא הפחתת עלויות המס. על עסקאות במקרקעין חלים מיסים רבים, מס רכישה, מס שבח, מע"מ ועוד, זאת לצד אגרות, היטלים ומיסים מקומיים נוספים. מאחר שבעסקת קומבינציה נמכר רק חלק מהמקרקעין והתמורה אינה משולמת באופן מידי, ניתן, באמצעות תכנון מס נכון, לדחות את מועד תשלומי המיסים ולהפחית את עלותם. על כן, עוד בטרם החתימה על החוזה, מומלץ לפנות לייעוץ משפטי אצל משרד עורכי דין העוסק בעסקאות קומבינציה על מנת לקבל ייעוץ בנושא מיסוי העסקה ולמצוא את הדרך הטובה ביותר למזער את נטל המס על הצדדים לעסקה.

מה צריך לכלול חוזה של עסקת קומבינציה?

עסקת קומבינציה הינה עסקה מורכבת במיוחד. היא כוללת גם מכירה של מקרקעין וגם את הליך הבנייה עצמו. היא נמשכת זמן רב ויוצרת מערכת יחסים ארוכה בין הצדדים לחוזה. על כן חשוב מאוד שהחוזה שנחתם יהיה חוזה מקיף שעוסק בכל הסוגיות הרלבנטיות ותורם להצלחת העסקה. בין היתר על החוזה להתייחס לנושאים הבאים: איזה חלק במקרקעין נמכר ומה תהיה התמורה בעדו, מנגנון של אישור תכניות הבנייה, הגדרת לוחות זמנים לכל שלב בפרויקט, אופן הפיקוח על הבנייה, חלוקת החבות והתשלומים השונים בין בעל המקרקעין לקבלן וליזם, רישום הערות אזהרה ובטוחות, אופן מכירת הדירות בעתיד, ביטוח הפרויקט והגדרה של הפרות ופיצויים.

ליווי משפטי לעסקאות קומבינציה

לפני שמקבלים את ההחלטה הראשונית האם לבצע עסקת קומבינציה על קרקע שבבעלותנו, מומלץ לפנות לייעוץ משפטי אצל משרד עורכי דין המתמחה בתחום. עורכי הדין יוכלו לבחון את כלל הנתונים של המקרה ולהמליץ האם עסקת קומבינציה היא דרך הפעולה הנכונה, בייחוד בכל הקשור לשיקולי מס. במידה והוחלט אכן לבצע עסקת קומבינציה יש חשיבות רבה לליווי משפטי ממשרד בעל ניסיון. הליווי המשפטי יכלול את המשא ומתן עם הקבלן או היזם, עריכת החוזה מולם, דיווח לרשויות המס, ובמידת הצורך גם טיפול במכירת הדירות שייבנו על הקרקע. מאחר שעסקת קומבינציה היא עסקה מאוד מורכבת יש להקפיד שהחוזה בין בעל הקרקע לבין הקבלן והיזם מתייחס לכל הסוגיות הרלבנטיות לעסקה מסוג זה ושומר על האינטרסים ההדדיים של שני הצדדים. כאשר בוחרים את משרד עורכי הדין שילווה אתכם לכל אורך עסקת הקומבינציה חשוב לוודא כי למשרד ניסיון קודם בליווי עסקאות דומות. בימים אלו מלווה משרדנו שתי עסקאות קומבינציה בהיקף גדול ומשמעותי, ועל ידי פנייה אלינו תוכלו להיות בטוחים שלא יהיו נושאים חשובים שלא יזכו לטיפול המשפטי המתאים ותדעו שאתם מוגנים.

קביעת שווי הרכישה לצורך מס שבח בהעדר קבלות

קביעת שווי הרכישה לצורך מס שבח בהעדר קבלות

מס שבח הינו מס המוטל על רווחים ממכירת מקרקעין. כך לדוגמא אם רכשתם דירה ולאחר מספר שנים מכרתם אותה ברווח, תאלצו לשלם מס על הרווח הזה. כמובן שלא בכל מקרה של מכירת מקרקעין מוטל מס שבח מאחר שישנם פטורים רבים בחוק.

ישנם מקרים בהם מכירת מקרקעין פטורה מתשלום מס שבח כמו למשל במקרה של מכירת דירת מגורים אחת ל-4 שנים. במידה ואתם אכן נדרשים לשלם מס שבח על הרווחים ממכירת המקרקעין תוכלו לבקש לנכות מסכום זה הוצאות שונות אשר הובילו לעלייה במחיר המקרקעין. כך לדוגמא אם קניתם שטח אדמה ובניתם עליו בית בבנייה עצמית אשר העלה מן הסתם את שווי הנכס, תוכלו לנכות מהסכום החייב במס את עלויות הבנייה. בדומה לכך, גם אם שיפצתם דירה ובכך העליתם את ערכה תוכלו לנכות את עלויות השיפוץ. הבעיה היא שפעמים רבות אין ברשותנו קבלות באשר לסכומים אותם השקענו בנכס. במצב דברים זה ניתן יהיה להוכיח את עלות הוצאות הבנייה באמצעות ראיות אחרות או ביצוע אומדן. מדובר בהליך מורכב אך כזה שיכול לחסוך לכם בסופו של דבר כסף רב.

התבססות על ראיות אחרות לצורך ניכוי הוצאות ממס שבח

נטל ההוכחה מוטל על מי שמבקש הכרה בהוצאותיו לצרכי מס. הכלל הוא שעל המבקש לספק לרשויות המס את הראיה הטובה ביותר. הראיה הטובה ביותר היא בדרך כלל קבלות וחשבוניות מס. במידה ולא קיימות קבלות המעידות על ההוצאות האמורות ניתן להשתמש בראיות אחרות להוכחת ההוצאות, ביניהן – הסכמים עם הקבלן; דפי חשבון בנק; בדיקות והערכות שווי שנעשו לצרכים שונים כמו ביטוח; עדויות של הקבלן וכיוצא בזה. בנוסף יש להוכיח כי עבודות הבנייה הנטענות אכן בוצעו בפועל על ידי בדיקה בשטח של רשויות המס. באם יעמוד המבקש בנטל ההוכחה לגבי עלויות הבנייה שביצע במקרקעין, הוא יהיה זכאי לנכותם מתשלום מס השבח.

התבססות על אומדן לצורך ניכוי הוצאות ממס שבח

כאשר אין לכם ראיות מספקות לצורך הוכחת הוצאותיכם אשר השביחו את ערך המקרקעין שמכרתם ניתן לבצע אומדן של עלויות הבנייה. האומדן יבוצע על ידי מומחה שיתבסס על המחירים המקובלים בשוק לעבודות הבנייה שבוצעו. על המומחה לבחון את סוג ואופי הבנייה, האם מדובר בבית פרטי או בניין, שיפוץ או בנייה מלאה, איכות בניה סטנדרטית או משובחת, טיב החומרים והעבודות וכיוצא בזה, בכדי לקבוע אומדן של עלויות הבנייה. ניתן גם לבצע השוואת עלויות של עבודות בנייה דומות. לאחר שהתקבל אומדן עלויות, על מבקש הניכוי להביא ראיות שאכן הוצאו על ידו כספים בהיקף דומה ומה היו מקורות המימון שלו. במידה ויצליח לספק זאת יהיה זכאי לניכוי ההוצאות מתשלום מס השבח.

ייעוץ משפטי

במידה וקיבלתם פנייה מרשויות המס באשר לתשלום מס שבח, מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בתחום לצורך ייעוץ וייצוג משפטי. ההתמודדות מול רשויות המס היא מורכבת ויש להכיר את החוק והפסיקה על בורים בכדי להבטיח שהזכויות והאינטרסים שלכם יישמרו במלואם. על כן כדאי שההתנהלות בנושאי מס תבוצע על ידי אנשי מקצוע – רואי חשבון ועורכי דין בתחום המיסים. הדבר נכון שבעתיים בסיטואציה מורכבת דוגמת הוכחת הוצאות בנייה ללא קבלות.  

חטיפת ילדים ואמנת האג

חטיפת ילדים ואמנת האג

בשנת 1980 נחתמה האמנה בדבר ההיבטים האזרחיים של חטיפה בינלאומית של ילדים הידועה בכינוי "אמנת האג". מטרתה של האמנה היא לטפל במצבים בהם במהלך סכסוכי משמורת בין הורים חוטף אחד ההורים את הילדים ומעביר אותם למדינה זרה, ללא ידיעת או הסכמת ההורה השני.

מדינות החתומות על האמנה (ישראל קלטה את האמנה בשנת 1991) מתחייבות שכאשר מדווח להן על מקרה של חטיפת ילד מתחת לגיל 16 בידי הורה לשטחן, הן יפעלו לאיתור הילד ולהחזרתו למדינה שממנה נחטף ואשר מהווה את מקום המגורים הקבוע שלו. ההחלטה על החזרת ילד למדינה ממנה נחטף מתקבלת על ידי בית המשפט המוסמך, במדינה אליה נחטף הילד ולאחר דיון משפטי.

ברוב המקרים יוחזרו הילדים שנחטפו למדינה בה נמצא מקום המגורים הקבוע שלהם. בדיון המשפטי בנוגע להחזרת הילד למדינה ממנה נחטף עולות שתי שאלות:

1. השאלה הראשונה היא האם המדינה ממנה נחטף הילד היא מקום המגורים הקבוע שלו.

2.השאלה השנייה היא האם הוצאתו מאותה מדינה נעשתה ללא הסכמת ההורה השני תוך הפרת זכויות המשמורת שלו.

רק במידה והתשובה לשתי שאלות אלו היא חיובית, יוחזר הילד למדינה ממנה נחטף. יחד עם זאת קבועים באמנה מספר חריגים שבמידה ואחד מהם מתקיים יישאר הילד עם ההורה החוטף במדינה אליה הועבר גם אם הוצא מהמדינה שמהווה את מקום מגוריו הקבוע ללא הסכמת ההורה השני. חשוב לציין כי הדיון על החזרת הילד אינו דיון משמורת רגיל הבוחן את טובת הילד. הבחינה היא רק של הסוגיה האם ההרחקה מהמדינה האחרת הייתה כדין. אם יש צורך לקיים דיון משמורת הוא יתקיים לאחר החזרת הילד ובמדינה אליה הוחזר.

חריגים להחזרת ילדים למדינה ממנה נחטפו

כאמור ברוב המקרים יוחזר הילד למדינה ממנה נחטף, אך לכלל זה מספר חריגים והם –

  • מועד הגשת הבקשה – במידה והבקשה להחזרת הילד החטוף הוגשה לראשונה לאחר שחלפה יותר משנה ממועד החטיפה, יבחן בית המשפט הדן בנושא האם הילד כבר השתלב בסביבתו החדשה. במידה וכן, הוא לא יוחזר למדינה ממנה נחטף (סעיף 12, חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים) התשנ"א-1991).

  • הסכמה או השלמה עם החטיפה – במידה והרחקת הילד מההורה נעשתה בהסכמתו או שבהתנהגותו לאחריה נראה כי הוא השלים עם החטיפה, לא יוחזר הילד (חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים) התשנ"א-1991).

  • ההחזרה תעמיד את הילד בסיכון – בעת הדיון בבקשה להשיב את הילד למדינה ממנה נחטף, על בית המשפט לבחון האם החזרה תעמיד את הילד בסיכון ותחשוף אותו לנזק פיזי או פסיכולוגי או תעמיד אותו במצב בלתי נסבל. חריג זה מפורש בצמצום וההוכחה כי ייגרם לילד נזק צריכה להיות חד משמעית ומגובה בראיות (סעיף 13 ב, חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים) התשנ"א-1991).

  • רצון הילד – במידה והילד בוגר מספיק ומביע רצון חד משמעי ומנומק להישאר עם ההורה החוטף, ובמידה ורצון זה תואם את טובת הילד, יתחשב בכך בית המשפט בהחלטתו (סעיף 13 ב, חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים) התשנ"א-1991).

תביעה מכוח אמנת האג

באם ואדם מוצא את עצמו במצב בו ילדיו נחטפו על ידי ההורה השני או שהוא מואשם בחטיפת ילדיו, מומלץ שייפנה במהירות האפשרית לעורך דין המתמחה בנושא ובעל ניסיון במקרים דומים לייעוץ וייצוג משפטי.

לאחרונה ייצג משרדנו אם בתביעה מכוח אמנת האג. האם הגיעה מארצות הברית עם שלושת ילדיה לאחר שאלו סבלו מהתעללות פיזית ונפשית מידי האב. האב הגיש בקשה מכוח אמנת האג להשבת הילדים לארצות הברית בטענה שהוצאו מארצות הברית ללא ידיעתו והסכמתו. במקרה, שהחל בבית המשפט לענייני משפחה והגיע עד לבית המשפט העליון, נפסק כי למרות שלא הוכח בוודאות כי החזרת הילדים לארצות הברית תגרום להם נזק, רצונם המפורש והמנומק להישאר בישראל מספיק כדי לקבוע שאין להחזירם אל האב.

בית המשפט קבע כי רצונם של הילדים להישאר בישראל הוא רצון עצמאי שאינו נובע מהשפעה בלתי ראויה של האם. בנוסף נקבע כי רצון הילדים הינו מנומק וסביר והתבסס גם על השתלבותם הטובה בישראל וגם על חששם מהחיים המצפים להם בארצות הברית. כמו כן נקבע כי רצונם הובע באופן בהיר וחד משמעי באופן המעיד על עוצמה רבה של התנגדות לחזור לארצות הברית.

לפסק דין של משרדינו בנושא של חטיפת ילדים בו זכינו בדיון שנערך בבית המשפט העליון לחצו כאן>> 

פסקי דין של המשרד

במקטע זה תוכלו לעקוב אחר פסקי הדין של המשרד המתעדכנים תכופות